הגדרת אפילוג
האפילוג זה מושג שבשפה שלנו מקושר למה שקורה בסוף או שקורה, קורה, במקרה סופי ולמקרה משתמשים בו במקום הזה, בין אם בנאום, ביצירה ספרותית, בדו"ח, בחיבור או ב כל יצירה כתובה.
במילים אחרות, האפילוג משמש כמסקנה של העבודה או של מה שנחשף בכנס, ולכן הוא סיכום קצר המכיל את ההיבטים הבולטים ביותר בתערוכה או בעבודה הנדונה.
בדרך כלל, כשמדובר בחשיפות ארוכות שיש בהן הרבה נתונים וקצוות, האפילוג הוא אלטרנטיבה טובה בכל מה שקשור לשחזור ולהחזיר לשיקול הציבור את הדבר החשוב ביותר שהוזכר כך שהוא לא יאבד או יהיה נשכח לפני כל כך הרבה מידע.
האפילוג מאפשר להבליט את השאלה המרכזית ביותר כדי שלא תישכח.
כמו כן, בחלק מהמקרים משמש האפילוג לספר מה קרה לדמויות או לסוגיות העיקריות בסיפור לאחר הסיום. אם דמות זו או אחרת התחתנה, אם לבסוף נולד לזוג תינוק, אם הגיבור מצא את העבודה שכל כך ייחל לה, אם הגיבור התאחד עם אביו או אם הנבל של הסיפור קיבל עונש על כל כך הרבה נזק נגרם, כל זה עשוי להיות נושא לאפילוג.
פונקציה נוספת המיוחסת לאפילוג היא שהיא מנסה להיות ברורה וקונקרטית ככל האפשר לגבי מה שהיא חושפת, למשל הצגת דוגמאות או נתונים המאפשרים ומאפשרים הבנה טובה יותר של הנושא.
עם כל האמור לעיל, הסיבה לכך שהאפילוג מופיע בסוף קומפוזיציה או נאום מאושרת, לעולם לא יהיה הגיוני שמציעים אפילוג מבלי שהסיפור הסתיים.
הרעיון המנוגד הוא של פרולוג, המורכב מהקדמה שניתנה בתחילת העבודה או הנאום, שבה ניתן לצפות למשל, למשל, לנושאים אחדים.
