הגדרת בעיות חברתיות
בן האדם אינו מבודד בדרך כלל אלא חי בחברה. כתוצאה מכך, אנו חולקים כל מיני חוויות עם אחרים. באופן זה בעיות מסוימות משפיעות על מגזרים גדולים באוכלוסייה ועל דרך כלשהי על כלל האוכלוסייה כולה. בעיות מסוג זה מתויגות כבעיות חברתיות.
אי אפשר יהיה להכין רשימה של כולם, אך מדגם משמעותי יכול להיות: אבטלה, גזענות, בריונות במקום העבודה ובבית הספר, צורות שונות של אפליה, שחיתות, זיהום סביבתי או אלימות במשפחה.
שיקולים כלליים למושג הבעיה החברתית
למצבו האישי של מישהו יכול להיות שני ממדים: פרט וקולקטיבי. לפיכך, אם צעיר לא מוצא עבודה עם סיום לימודיו הבעיה שלו משפיעה עליו, אך יחד עם זאת בעיה זו מייצגת את מה שקורה לצעירים רבים אחרים. במובן זה, למצבים בודדים מסוימים יש משמעות קולקטיבית או חברתית.
בכל רגע היסטורי יש סוג של בעיות חברתיות. לפיכך, הבעיות הנגזרות מהגלובליזציה ייחודיות להווה. עם זאת, מציאות מסוימת נותרה לאורך ההיסטוריה ויש לה ממד נצחי (תמיד הייתה מידה של עוני במגזרים מסוימים, מנה של שנאת זרים או הדרה של קבוצות מסוימות מסיבות שונות).
יהיה זה שגוי להבין כי בעיה היא חברתית מכיוון שהיא משפיעה על מספר רב של אנשים. למעשה, מנקודת מבט מספרית גרידא, בעיות מסוימות הן מיעוט (למשל בריונות) אך שכיחותה הסטטיסטית הנמוכה אינה אומרת שזה אינו מצב בעייתי ומדאיג עבור החברה כולה.
תווית הבעיה החברתית תלויה בסולם הערכים של כל אדם
בואו נדמיין שאדם אוהב לחימה בכלבים. הוא או היא מוצאים את התחביב שלהם כיף ומגרה. מצד שני, אדם אחר עשוי לשקול שתחביב זה הוא סימפטום לבעיה חברתית, טיפול לא טוב בבעלי חיים. דוגמה פשוטה זו מנסה להמחיש רעיון: משהו זוכה לדרגה של בעיה חברתית כאשר הוא מוערך מנקודת מבט מוסרית המוקרנת מעבר לפרט.
הערכת השווי האתי של כל אחד מכוונת לכלל החברה מכמה סיבות:
1) לכולנו יש קריטריון לגבי מה טוב ורע,
2) אנו חיים בחברה ו
3) במידה רבה או פחות, בני האדם חשים אמפתיה לבעיותיהם של אחרים.
צילומים: Fotolia - Tatyana Gladskih / Africa Studio
