הגדרת לוויינים טבעיים
לוויין טבעי מובן כל גוף שמימי שמקיף כוכב לכת. כהנחיה כללית, הלוויין קטן מכוכב הלכת.
לא כל הלוויינים הטבעיים זהים, מכיוון שלמעשה ישנם מוצקים, מבריקים, אטומים וחלקם גדולים. יש לציין שכוכבי הלכת יכולים להיות בעלי לוויינים טבעיים שונים, באופן שהלווין וכוכב הלכת מוחזקים יחד באמצעות כוח הכבידה שפועל באופן הדדי.
ברוב כוכבי הלכת במערכת השמש יש לפחות לוויין טבעי אחד (מרקורי ונוגה הם יוצאי הדופן לכלל זה).
לוויינים טבעיים של מערכת השמש
בכוכב כדור הארץ יש לוויין אחד בלבד, הירח. במקום זאת, למאדים יש שניים, פובוס ודיימוס. צדק הוא כוכב הלכת החמישי במערכת השמש ובמסלולו ישנם בסך הכל 64 לוויינים (קליסטו, איו, גנימד ואירופה הם הידועים ביותר). ביחס לאורנוס, הלוויינים שלו הם טיטאניה, אריאל, מירנדה, אוברון ואומבריאל.
ללווייני שבתאי מאפיינים ייחודיים, מכיוון שצפיפותם נמוכה מאוד, יש להם אור עז והדינמיקה במסלולם אינה הומוגנית (ישנם לווייני קורביטל, רועה צאן וטרויאני). סביב נפטון ישנם בסך הכל 14 לוויינים, מהם טריטון הגדול ביותר והתגלה בשנת 1846.
בגלקסיה שלנו כמה לוויינים טבעיים מושכים את תשומת ליבם של אסטרונומים בגלל נדירותם. לפיכך, לגנימד יש שדה מגנטי משלו, קליסטו הוא זה שמספר המכתשים הגדול ביותר, ואפימתיאוס וג'אנוס סובבים סביב שבתאי באותו מסלול.
כפי שניתן לראות, שמם של גרמי השמים השונים מבוסס על המיתולוגיה היוונית והרומית. עם זאת, אסטרונומים אינם משתמשים בשום מיתולוגי כלשהו אלא מנסים ליצור קשר בין מה שמייצג המיתוס לבין הכוכב (למשל, הליוס מייצג את השמש, שכן הוא היה אחראי על הבאת חום ואור לכדור הארץ).
בחלל ישנם גם לוויינים מלאכותיים
לוויינים מלאכותיים הם אלה שנוצרו על ידי בני אדם. הלוויין המלאכותי הראשון שנשלח לחלל היה ספוטניק והוא שוגר בשנת 1957 בהקשר למרוץ החלל כביכול בין ברית המועצות לארצות הברית. לספוטניק הייתה מערכת טלקומוניקציה שפלטה אותות רדיו שניתן היה לקבל על פני כדור הארץ.
נכון לעכשיו פועלים כ -2,500 לוויינים ולמטרות מדעיות, צבאיות, מטאורולוגיות או טלקומוניקציות. בכל מקרה, לוויינים מלאכותיים מאפשרים תקשורת בין שני אנשים הנמצאים בכל מקום על פני כדור הארץ.
צילומים: Fotolia - AnnaPa / Tigatelu
