הגדרה של מישור התהום
באותו אופן בו נלמדים סוגי ההקלה השונים הקיימים על פני כדור הארץ, הדבר נעשה גם עם פני האדמה שנמצאים מתחת למים, ולמרות שאי אפשר לראות אותה, יש לה גם חשיבות רבה לפיתוח מסוגים שונים. של מערכות אקולוגיות וביומיות. בין הקטעים המרכיבים את המשטח התת ימי אנו מוצאים את מישור התהום, אולי הנרחב מכולם.
במישור התהום אנו מבינים שחלק משטח התת-מימי בו כבר יש עומק משמעותי, בדרך כלל בין ארבעת אלפים לששת אלפים מטרים, אם כי תלוי בכל אזור זה עשוי להשתנות, מה שאומר קטע משטח יציב יותר לאחר ירידה פתאומית המתרחשת בין היבשה למשטח התת ימי. מישור התהום הוא המרחב בו הסלע מפסיק לרדת ויכול לרוב להימתח לאורך קילומטרים. יש לו נטייה מסוימת במקרים מסוימים, אך הרבה יותר מורגש משאר המשטחים המרכיבים את אגן האוקיאנוס.
כמו במישורים שנמצאים מחוץ למים, במישור התהום יש תבליט נמוך, עם מעט גבהים שגם הם מאוד לא בולטים. עם זאת, מישור התהום אינו המרחב העמוק ביותר באגן האוקיאנוס מאחר ובדרך כלל יכולות להופיע מאחוריו תעלות גדולות שיכולות להגיע לעומק של עד 10,000 מטר.
במישור התהום מתפתחות צורות חיים שאין להן מגע רב עם האור בגלל העומק בו הן נמצאות. מישורי התהום נחשבים למינים של מדבריות מים בשל המגוון הביולוגי הנמוך שלהם, אולם ידוע גם כי מינים שונים של מיקרואורגניזמים, צלופחים וצמחים מאוכלסים שהסתגלו לתנאים אלה.
