הגדרה של פרייזר
בדת הקתולית, נזיר הוא בן בקהילה דתית או במשפחה שנדרו נדרים של עוני, צניעות וצייתנות. הנזיר מוביל מודל חיים על פי כללי הקהילה שלו.
לפעמים המונחים פרייר וכהן מבולבלים
במובן זה, להיות נזיר לא בהכרח מרמז על היותו כומר, מכיוון שהייעוד הדתי לא בהכרח צריך להיות מכוון לכהונה. הכומר או הכומר הם אלה שקיבלו את סקרמנט מסדר הכהונה ולכן יכולים לחגוג את כהונת המיסה (הכומר יכול להיות חלק ממשפחה דתית או להיות חלק ממיושפות).
המונחים נזיר ושחרור דומים, אך כל אחד מהם קשור בהקשר היסטורי אחר. הנזירים הנוצרים הראשונים ניהלו חיים בדימוס המוקדשים לסגפנות, כלומר לטיהור הרוח באמצעות ויתור על סחורות חומריות (עם חלוף הזמן כמה נזירים נטשו את חיי הבדידות וייסדו קהילות שהיו בשלטון מסוים, כגון שלטון סן בניטו). הנזירים הנוצרים הראשונים הופיעו בימי הביניים.
פרנציסקנים, דומיניקנים, אוגוסטינים או כרמלית משולבים בסדרים התורמים המקבילים שלהם
מסדר מטפל הוא למעשה סדר דתי שהכלל העיקרי שלו הוא עוני כדרך חיים (המילה מטפלת באה מקבצן, העני שחי לצדקה של אחרים).
חברי הסדרים השונים חיים בקהילה ורואים עצמם אחים. אם הקהילה הדתית היא גברים חבריה הם פרנזים ואם היא נקבה האחיות נקראות פצעים.
הסדרים התורניים השונים, במיוחד הדומיניקנים והפרנציסקנים, צצו במאה ה -13 בניסיון לבצע רפורמה בכנסיה הקתולית לעבר רוחניות חדשה ואורח חיים דתי צנוע יותר המבוסס על אידיאל העוני.
פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, ארכיטיפ של נזיר בימי הביניים
המסדר הפרנציסקני הוקם על ידי פרנסיס מאסיזי בתחילת המאה ה -13. נזיר זה בא ממשפחה אמידה שהוקדשה לסחר בבדים ובשנותיו הצעירות הוא אהב להתלבש באלגנטיות וליהנות מסחורות חומריות. לאחר שקיבל את קריאתו של אלוהים, נטש פרנסיס את כל עושרו ונוחותיו ומסר עצמו לחלוטין לנזקקים ביותר.
ההצעה הדתית שהוא דגל בה התבססה על חיים צנועים ואידיאלים של עוני הבשורות. עם כמה חסידים הוא ייסד את המסדר הפרנציסקני ובהמשך שיתף פעולה עם קלרה דה אסיס כך שייסדה את המסדר הנשי של קלארס המסכן. בתוך כמה שנים התפשטו האחים הפרנציסקנים ברחבי איטליה, צרפת וספרד.
פרנציסקוס הקדוש מאסיסי כינה את פקודתו במונח "פרחים מינוריים", מכיוון שבדרך זו רצה להדגיש את רעיון הענווה בקרב בני קהילתו.
צילום: פוטוליה - קומוג'נרו סילבנה
