הגדרת הכרת תודה
הכרת תודה היא היחס ההפוך לתודה, היא מראה את היחס הרחוק והמעט שקול של אדם שאינו מעריך מחוות של אחרים או את הפרטים החיוביים שיש למישהו כלפיו. באופן זה אדם שאינו אסיר תודה שוכח בקלות את הפרטים הללו.
אדם אסיר תודה נחשב למישהו שלאחר שקיבל עזרה ממישהו, שוכח עד מהרה את העזרה הזו ולא מתכתב באותה צורה אם המצב הפוך. אדם אסיר תודה מגיב באדישות להתנהגויות מסוג זה שאדם אסיר התודה מעריך כל כך.
הכרת תודה נובעת מהענווה של ההכרה שכל בן אנוש עשוי להזדקק לעזרה בשלב כלשהו, אך גם חייב להיות באותה ענווה כדי להציע עזרה זו. להפך, הכרת תודה מראה על הרצון להסתמכות עצמית הנובעת מגאווה.
חוסר אמפתיה
האדם שאינו אסיר תודה יכול להיות אסיר תודה גם עם המשפחה והחברים הקרובים ביותר, במקרה כזה, הוא חסר מספיק אמפתיה בכדי להעמיד את עצמו במקום האחר. חוסר תודה מוצג גם על ידי דיאלוג רגשי נטול מונחי מפתח כמו תודה, סליחה, ובבקשה.
אדם אסיר תודה מאכזב את האחר מכיוון שביחסו הוא פוגע בכוונותיו הטובות של מי שהציע את עזרתו בשלב כלשהו. כמו שאהבה היא תחושה שעשויה להיות מוחזרת או לא, באותה צורה, הכרת תודה היא תחושה שיכולה להתרחש הדדית בין שני אנשים. זה המקרה, למשל, כששני חברים שמרגישים טוב ביחד מרגישים אסירי תודה שהם יכולים לסמוך אחד על השני. עם זאת, הכרת תודה מראה את היעדר ההתכתבויות ברגש זה.
אין התכתבויות
כאשר הכרת תודה הופכת לדרך חיים אז האדם מסתגר בעצמו ומצבו מוביל לבדידות ובידוד מכיוון שאחרים מתרחקים בהדרגה.
הכרת תודה היא תחושה הכרחית שעוזרת לשמור על סדר ביחסים אישיים. לדוגמא, זהו סימן של כבוד שילדים מודים על מה שעשו הוריהם איתם ויש להם את היכולת להעניק את אותה תשומת הלב והחיבה להוריהם כשהם גדולים יותר ודורשים טיפול.
