הגדרת אלקטרון
האלקטרון הוא אחד החלקיקים הזעירים המרכיבים אטום (או חלקיקים תת אטומיים) יחד עם פרוטונים ונייטרלים. האלקטרונים נמצאים תמיד מחוץ לגרעין האטום המורכב משילוב של פרוטונים ונויטרונים. כדי להראות כמה קטן האלקטרון, אנו יכולים לומר שמסתו גדולה פי 1/1836 מזו של הפרוטון. שמו של האלקטרון נובע מהרעיון שבזכות האנרגיה השלילית שלהם הם מייצרים חשמל בגרעין האטום.
ניתן היה לבודד ולהבין את האלקטרון רק באמצע המאה התשע עשרה כאשר מדענים הבינו שיש כוח שלילי באטום שנמשך לגרעין. מצב זה איפשר לנו להבין שהחשמל שנוצר באטום הוא תוצאה של הכוח האטרקטיבי והדוחה שמפעילים פרוטונים ואלקטרונים על עצמם.
אלקטרונים הם חלקיקים שנכנסים לקבוצת הלפטונים, כלומר אלה הכפופים לכוח האלקטרומגנטי, לכוח הכבידה וכו '. מבין כל החלקיקים המכונים לפטונים, האלקטרון הוא זה שהובן ביותר בטבעו, בעל איכות יציבה. יתר על כן, יחד עם פרוטונים ונויטרונים, האלקטרון נחשב גם לחלקיק יסודי מכיוון שאי אפשר לחלק אותו ליחידות קטנות ממנו.
הגילוי, הניתוח וההבנה של האלקטרון היו ללא ספק רלוונטיים לחיי האדם מכיוון שהדבר אפשר לגילוי חשמל, מרכיב חיוני לאורח החיים של ימינו. לצד זאת, אלפי אלמנטים והתקנים שמבססים את המבנה שלהם על אלקטרוניקה פותחו לאורך זמן במטרה לאפשר לבני האדם להבין טוב יותר את מה שמקיף אותם ולהשיג רמות איכות חיים גבוהות יותר.
