הגדרת הצהרה
ביטוי בכתב או בדיבור המבטא סוגיות שונות
למושג הנוגע לנו יש חשיבות מיוחדת במישור התקשורת מכיוון שהוא ביטוי כתוב או מדובר, בדרך כלל קצר ומהווה יחידה פרגמטית שיכולה להביע סדר, רעיון, עצה, משאלה ואפילו אמת. כתוצאה מכך, הם יכולים להיות בעלי משמעות שלילית, קריאה, משאלה, ציווי, ספק או מתקנת. וכמובן שלכל אמירה יש את המשימה להפנות משהו והיא תתבטא על ידי דובר שישתמש במילים מקושרות ומסודרות במשפטים
בפקודת ה פרגמטיקה, שזה החלק של ה- בַּלשָׁנוּת העוסק באופן שבו הקשר משפיע על פרשנות המשמעות, הצהרה היא שפעולת דיבור מינימלית מורכבת בדרך כלל ממשפט או ביטוי כלשהו קטן יותר ממשפט, שיכול לבטא את התוכן של הצעה, פקודה, רצון, בין שאר החלופות. ואז ההצהרה תהיה כפוף לגורמים הקשריים, מכיוון שאותו פעולת דיבור ניתן לחוק באמצעות קומפוזיציות שונות, כלומר משפטים שונים יכולים לעורר את אותה הגייה; "לווה את אחיך לבית הספר, בבקשה" / "אתה רוצה ללוות את אחיך לבית הספר?".
קריאות, משפטים או כל ביטוי לשוני אחר הם מימושים מודגשים, מכיוון שהם יבואו לידי ביטוי בצורה לשונית בהקשר לשוני נתון; ואותה צורה יכולה להציג פרשנויות שונות, תוך אימוץ, במקרים מסוימים, חוש אירוני, בעוד שבאחרים, היא יכולה לבטא משמעות הפוכה לחלוטין למה שהיא מבטאת מילולית, ואז, על פי שני השימושים הללו, יהיו לנו אמירות שונות.
הגבול או הסוף של כל הצהרה ייקבעו על ידי השינוי בנושאים הדיסקורסיים, או במילים אחרות על ידי החלופה ברמקולים.
לכל אמירה, בין אם היא תואמת לדיאלוג יומיומי קצר כמו זה שיש לנו עם חבר או בן משפחה, חקירה מדעית או רומן, תהיה התחלה וסוף ספציפיים. בהתחלה יהיו הצהרותיו של בן השיח האחר, לאחר הסיום יופיעו הצהרות התשובה, או אם לא בכך, השתיקות שקשורות להולדת הבנת ההצהרה שהביע בן שיחנו.
סט מילים שחושף בעיה או שאלה
שימוש אחר במונח מתייחס למכלול המילים שנחשפת או מוצעת בעיה מתמטית או כל שאלה אחרת. מבחן המתמטיקה הסתבך מההצהרה של אחד התרגילים שבאמת התקשיתי להבין.
עלינו לעשות את ההבדל בין הצהרה למשפט, מכיוון שהם אינם זהים, אף על פי שמשתמשים לעתים קרובות במונחים שלהם. ההצהרה היא המגדר והמשפט יהיה התבלין שכן כל משפט מהווה משפט אך ישנם משפטים שהם ביטויים ולא משפטים.
השימוש בהם נפוץ באינספור מדעים ודיסציפלינות, למשל, במתמטיקה הם פופולריים מאוד בכל הנוגע לתיאור בעיות הדורשות פתרון. המשפטים מוצגים רק בהצהרות.
אחד הפופולריים ביותר בעניין זה הוא זה של פיתגורס שמשפט הצהרתו: בכל משולש נכון, ריבוע אורך ההיפוטנוזה יהיה שווה לסכום ריבועי הרגליים.
חשוב גם להזכיר שככל שההצהרה מדויקת יותר, כך יהיה קל יותר לפרש ולהבין ולמצוא את הפתרון המדובר.
מצד שני, ההיגיון משתמש גם בהצהרות או בהצעות, כשמם כן כן, על בסיס חוזר. במקרה זה המשפטים הם משפטים שעשויים להיות נכונים או כוזבים. מהם אפשר להגיע לחשיבה הגיונית, המטרה העיקרית של ההיגיון.
וגם ההצהרות משרתות אותנו בחיים לחשוף, להעלות בעיות מכל סוג שהוא לא רק הקשורות למדע כפי שכבר ראינו.
