הגדרת מספרים מצריים
חשבון הוא הדיסציפלינה המתמטית המתמקדת במספרים ובפעולות שניתן לבצע איתם. תחום ידע זה מתחיל מהצורך לספר את הדברים הסובבים אותנו. לאחר לידת הכתיבה צמחו מערכות המספור השומריות והמצריות הראשונות.
המספרים הכתובים הראשונים הפסיקו להיות קשורים לדברים והחלו להיות בעלי ערך בפני עצמם. היו אלה המצרים של העולם העתיק שלפני 3000 שנה החלו במסורת שיש להם סימנים מספריים.
מנקודת מבט היסטורית, המערכת המצרית היא יסוד האופנים היוונים והרומאים.
מערכת המספרים המצרית כללה שבעה סמלים
עם מוט אנכי התבטא המספר 1. קשת כפופה בצורת n למספר 10. חבל שנפצע בספירלה התאים ל 100. פרח לוטוס ל- 1000. אצבע מורה שמצביעה כלפי מעלה ייצגה את 10,000. חיה עם זנב של 100,000. לבסוף, אסטרונום עם זרועות מושטות סימל מיליון (האמין כי סמל זה מייצג אסטרונום המתבונן במספר רב של כוכבים בשמיים).
מצד שני, בכל ספרה ניתן היה לחזור על הסמלים עד לסך של 9 פעמים ולשנות את הפעם העשירית לסמל הגבוה הבא. כאשר המספור הזה מבוסס על שבעה סימנים, ניתן לייצג רק מספרים שהיו פחות מעשרה מיליון.
למרות שמערכת המספור הייתה פשוטה, הדמויות שנרשמו יכולות לתפוס מקום רב, מכיוון שכתיבת מספרים מסוימת דרשה מספר רב של סמלים. מספרים מצריים נכתבו מימין לשמאל וגם להיפך, מכיוון שזו הייתה מערכת תוסף שאינה מיקום (אנו אומרים שהיא תוסף מכיוון שכדי לדעת את ערך המספר יש להוסיף את ערך הסמלים ואנחנו אומרים שזה אינו מיקום מכיוון שמיקום הסמלים אינו משפיע על ערך המספר).
אחד המוזרויות של המערכת הוא היעדר המספר 0.
לכל תרבות קדומה הייתה שיטת המספור שלה
מערכת המספרים היוונית התבססה על אותיות האלף-בית. לרומאים הייתה מערכת אלפאנומרית, שכן הם השתמשו באותיות כדי לייצג מספרים (כמו המצרים, לא היה להם סמל למספר אפס). הסינים המציאו את מערכת אבוקוס לספירה וחישוב והשתמשו במערכת מסוג עשרוני.
המספור של תרבות המאיה היה דומה למצרי, שכן נעשה שימוש באידיאוגרמות. הם השתמשו במספרים כדי למדוד זמן בלוח השנה של בני המאיה, אך לא לביצוע חישובים מתמטיים קונבנציונליים. למערכת המספור שלהם היה סימן למספר אפס.
צילומים: Fotolia - Paul Vinten / Zsolt Finna Boot
