הגדרת הדיוט
המילה לאיק משמש לחשבון זה שאינו כנסייתי, חסר פקידות פקידותיות.
זה שאינו קשור לכנסייה או לדתות ולמאמין שיכול לפתח את אמונתו אך אינו מחויב לעמוד בחובות הכהונה
באופן כללי, המונח משמש ליעוד זה חבר הכנסייה הקתולית שאינו חבר הכמורהכלומר, ההדיוט הוא נוצרי המפעיל את שליחותו הדתית מחוץ לסביבה הפקידותית, הוטבל, אך לא קיבל את הקודש של צו הכהונה, למשל, יכול לקיים קיום בו הוא יכול לפתח פעולות ופעילויות. שאסור על כהנים, כזה המקרה של להתחתן, להביא ילדים לעולם, כלומר, להקים משפחה, למשל, לא לכבד בקפדנות את הפרישות.
כעת, עם חופש הפעולה הללו, בכל מקרה, החסידים יכולים לפתח למעשה פעולה אוונגליזציה ולהשתתף באופן פעיל בדת המעוררת את אמונתם, כך הוא המקרה של השתתפות במסה, השתתפות בפעילות האוונגליזציה, בין היתר.
מצד שני, המונח משמש לעתים קרובות כאשר מתייחסים אליו כל מוסד או ארגון שהם עצמאיים לחלוטין מהארגון הדתי.
חינוך חילוני: אותה הוראה שאינה קשורה לדת כלשהי מכיוון שמוצע בדיוק שכולם ללא הבחנה באמונות יוכלו לגשת אליה
לפיכך, כאשר המונח מיושם מקושר להוראה או לחינוך, זה מרמז על הוראה המחולקת מהוראת דת. "עם אחותי למדנו בבית ספר חילוני.”
חינוך חילוני הוא מעמד של חינוך המוצע באופן רשמי מהמדינה או מתחום פרטי ומאופיין בכך שאינו נתמך בתורה דתית כלשהי.
המשימה היא להשוות את האפשרויות של גישה לחינוך וידע ללא כל הבחנה או אפליה בעניין האמונות הדתיות, כלומר, החינוך החילוני מוותר על האמונה הדתית של תלמידיה, יהודים, קתולים, מוסלמים, אוונגליסטים, עוזבים אמונות כאלה יוצאות ואינן מפריעות ללמידה.
חינוך מסוג זה מכוון לכלל האוכלוסייה מעבר לאמונות הקיימות בחברות.
כעת, זלזול זה בדת אינו מרמז על סתירה לערכים דתיים אלא מחליט להישאר מחוץ להם ומתמקד במיוחד בהוראה ללא תיווך של פרשנויות דתיות.
חילוניות: תנועה שקמה בהוראת המהפכה הצרפתית ומציעה חופש מצפון והפרדת דת מדינה
הוא נכתב בהשראת הזרם החילוני המבטיח חופש מצפון ללא הטלת ערכים או נורמות מוסריות שהדתות השונות מקיימות.
מצדו, ה חילוניות, הוא המונח שמייעד את אידיאולוגיה או תנועה פוליטית המקדמת ומגנה על הארגון החברתי העצמאי של הסדרים הדתיים.
יש לציין כי תפיסת המדינה החילונית התעוררה כתוצאה מההפרדה בין מוסדות המדינה לבין אלה השייכים לכנסייה, וליתר דיוק עלינו לאתר אותה בתקופות המהפכה הצרפתית, בשנת 1789, אז החילונים המדינה התמודדה עם מדינת הווידוי הנוכחית, והעבירה ביקורת נוקבת על מערכת הארגון החברתי והפוליטי באותן שנים.
מדינות חילוניות החלו להתרבות בעולם מרגע מכריע זה בהיסטוריה ומאופיינות בכך שהן לא מחזיקות באמונה דתית באופן רשמי, למשל אורוגוואי היא מדינה חילונית.
מבחינת חילונים, כפי שמכנים את הפרטים התומכים בחילוניות ומגנים עליה, הסדר החברתי חייב להיות תלוי בחופש המצפון ובשום אופן לא בהטלת ערכים או נורמות מוסריות הקשורות לדת, אם כי למרות המצב הזה. , חילונים אינם מגנים את העובדה שקיימים ערכים דתיים.
מבחינת הכנסייה הקתולית, מושג החסידות זכה לרלוונטיות מה- מועצת הוותיקן השנייה, שהתקיימה בשנת 1959, שם הוכר רשמית על הייעוד הדתי של המדינים מקידוש התחייבויותיהם כנוצרים. כלומר, ההדיוט, אף שאינו איש דת, יכול לממש אוונגליזציה ולבצע משימות יומיומיות על פי הצעתו של ישו.
