הגדרת השערה
השערה מובנת כהצעת הצדקה לפני תופעה, אלמנט או תהליך מסוים המתרחש בכל תחום קיום (כלומר טבעי וחברתי כאחד). ההשערה היא אחד החלקים החשובים ביותר בתהליך הניתוח והמחקר המדעי מאחר ודרך זה התיאוריה מתחילה להתגבש, גם אם ההשערה מופרכת ומבוטלת. ההשערה היא מה שמאפשר לאדם להתחיל בתהליך החשיבה דרכו יתקבל סוג מסוים של ידע.
התנאי 'הַשׁעָרָהנובע מהיוונית ופירושו להניח או לשקול. המאפיין העיקרי והאלמנטרי ביותר של השערה קשור לאיכות ההצעה, האפשרות או ההצעה שיש עדיין לבדוק ולאשר כדי להפוך לבסוף להצהרה או תיאוריה מדעית.
זה קשור ישירות לרעיון שהשערה היא הצעה שעדיין לא אושרה אמיתותה או תועלתה, עבודה שתיעשה בשיטה המדעית המתאימה למדע המדובר (מכיוון שניתן לנסח השערות על ידי כל סוג של מדע. ללא קשר למושא המחקר, המתודולוגיה או המשאבים שלו).
כדי לפתח אימות או אימות של השערה, החוקרים יכולים לפנות לאלמנטים שונים כגון תצפיות ומבחנים אמפיריים, אך גם לתיאוריות והשערות שקיבלו אימות בעבר, לניתוחים ביקורתיים וקוהרנטיים ביחס לנושא הנדון. ההשערה לעולם אינה מוצגת בצורה של שאלה אם לא בצורה של הצהרה, ומכאן הצורך לאמת הצהרה כזו על מנת לשמור עליה, לשנות את כל חלקיה או להשליך אותה ישירות במקרה שהיא לא חלים על הצורך שהועלה בעבר. סוף סוף ניתן להוסיף כי השערה נקבעת בדרך כלל במתכונת התוצאה של התוצאה.