הגדרה של עובד ציבור
עובד ציבור הוא אדם שלפעילותו יש תפקיד חברתי. באופן זה עובד הציבור (הידוע בכינויו עובד המדינה) עבור ממשל המדינה, למשל עבור מועצת עירייה, עבור בית חולים ציבורי, עבור מרכז בית ספר ציבורי או בכוחות הביטחון הלאומי.
מובן כי מערך השירותים שמספקת המדינה חייב להיות מנוהל על ידי עובדי ציבור וכתוצאה מכך הם פועלים למען הקהילה, כלומר לכלל האוכלוסייה כולה.
עבודה כעובד ציבור
ככלל, כל עובד ציבור מקבל עבודה באמצעות בחינות תחרותיות, אליהם יכולים לפנות כל האזרחים העומדים בדרישות הקבועות בחוק. לאחר אישור האופוזיציות והעובד הציבורי מקבל תפקיד, מוקצה לו תפקיד ספציפי ביחס לסוג האופוזיציה שעבר.
כל עובד ציבור מפעיל את פעילותו בגוף נחוש (גוף הפרופסורים, אנשי הבריאות, המשטרה וכו '). תפקידיהם ומשימותיהם, כמו גם שכרם ותנאי עבודתם מוסדרים בחוק. סוג זה של רגולציה פירושו שעובדי ציבור אינם כפופים לחוקי השוק של פעילות המגזר הפרטי, מכיוון שתפקידיהם הם בעלי אופי חברתי בעליל.
על בסיס תרומה לחברה
הרעיון הבסיסי השולט בפעילותו של עובד ציבור הוא דווקא מתן שירות לחברה. סוגים אלה של עובדים קיימים בכל העמים ונחשבים כבעל ערך אסטרטגי עבור החברה כולה.
לעובד או עובד הציבור יש חוק המסדיר את פעילותו מכל הבחינות. חוק זה קובע את הכללים המגדירים את תפקידיהם, כמו גם את משטר הסנקציות שעשוי להשפיע עליהם כעובד.
עבודה עם ביטחון, גם בעתות משבר
מנקודת מבט חברתית פעילותם של עובדי ציבור מוערכת כמשרה בטוחה ויציבה, ללא קשר לעלייה והירידה בפעילות הפרטית. ניתן לומר כי מדובר בעבודה מקנאה, במיוחד בעתות משבר.
מצד שני, עובדי מדינה או עובדי ציבור נתפסים לעיתים בצורה קריטית על ידי מגזרים מסוימים בחברה (ברוב המדינות ידועות היטב בדיחות על עובדי מדינה, כמו גם הערות הקשורות לתנאי עבודתם).
ללא קשר להערכות שניתן לבצע על עובדים אלה, תפקידם החברתי אינו מוטל בספק.
