הגדרת אמנה
להסכים פירושו להסכים על משהו. שניים או יותר מקבלים החלטה לאחר ויכוח. הם הגיעו להסכם משותף ומחליטים מה לעשות. וההחלטה הספציפית הזו היא מה שהם הסכימו לו.
פעילויות אנושיות תלויות בתקנות ובנורמות שהן ההנחיות השולטות בפעילות (תקנת ספורט, למשל). על הגופים המסדירים את הפעילויות לבחור בכללים או מוסכמות המתאימים ביותר למטרות שהם מתכוונים להשיג.
כאשר קבוצה מקצועית נפגשת כדי לחלוק את הידע שלה, מתקיימת כינוס; זה כולל בדרך כלל עובדים מאותו איגוד או מקצוע.
האמנה משמשת גם באחד הדיונים הקלאסיים יותר בפילוסופיה (טבע מול מוסכמה, הנקרא גם טבע מול תרבות). רעיון הוויכוח מורכב מהגדרת אילו דברים אופייניים לטבעיים ואילו שייכים למקובל, כלומר למה שמוסכם על ידי גברים. דוגמא קונקרטית למחלוקת בין תומכי הקונבנציונאליזם והנטורליזם תהיה הערכת המשפחה. קונבנציונאליסטים רואים שמדובר במבנה משתנה ולכל תרבות יש את המודל המשפחתי שלה. אנשי הטבע מאשרים את ההפך: המשפחה היא סוג של ארגון אוניברסלי וזה מעיד על אופייה הטבעי. ניתן ליישם את הוויכוח הפילוסופי הזה בנסיבות אחרות: על החוקים, ההתנהלות וכו '.
אנשים צריכים להסכים כי הם חולקים מידע. בעבר היו הרבה מערכות מדידה (טווחים, מרפקים, מדרגות ...). כל עיירה השתמשה במערכת שלה ולא היה קל לעבור מאחד למשנהו, דבר שחייב הסבה כלשהי. מסיבה זו נוצר המונה, יחידת המדידה המקובלת עבור מרבית האנושות.
את הקונבנציות החדשות קשה לשלב, מכיוון שכל קבוצה או מגזר מגנים על מנהגיה. זה מה שקורה בבריטניה: ישנם העדפים לוותר על המטבע שלהם (הלירה הבריטית) ושימוש במטבע האיחוד האירופי (היורו), ולהפך, ישנם העדפים לשמור על הלירה , סמל לזהותם הלאומית.
ביחסים חברתיים ישנם כללים לא כתובים לגבי מה נכון ולא נכון; הם כללי דו קיום. אם יש מספר רב של חוקים ומנהגים חברתיים ואלה אינם נוחים, אנו מדברים בזלזול על קונבנציונאליזם, כלומר על עודף חובות.
