תיאוריה גיאוצנטרית - הגדרה, מושג ומהי
מימי קדם ועד הרנסנס, האדם האמין שכדור הארץ הוא מרכז היקום כולו. במובן זה, הובן כי השמש וכל כוכבי הלכת סובבים סביב הפלנטה שלנו. תפיסה זו של העולם ידועה בשם תיאוריה גיאוצנטרית או גיאוצנטריות.
המודל הגיאוצנטרי
פילוסופים כמו יודוקוס, אריסטו ואחר כך אסטרונומים כמו תלמי היו הראשונים שהציעו מודל הסבר זה על היקום. על פי הגיאוצנטריות, כדור הארץ הוא יציב וחסר תנועה לחלוטין, בעוד שגרמי השמיים מופיעים ונעלמים לאורך כל היום.
ההתבוננות במציאות כאילו אישרה את התזה המרכזית של התיאוריה. המודל הפלנטרי של הגיאוצנטריות התבסס גם על התנועה המעגלית של הכוכבים סביב כדור הארץ, מכיוון שהובן כי המעגל הוא דמות מושלמת וכי השלמות צריכה לשלוט על תנועת כוכבי הלכת בשמיים.
התיאוריה נותרה כמודל קוסמולוגי כמעט 2,000 שנה וזכתה לתמיכה הבלתי מותנית של הכנסייה הקתולית.
עבור תיאולוגים קתולים היו דמיון רב בין כתבי הקודש לבין התיאורים המדעיים של גיאוצנטריות. מצד שני, עבור הכנסייה הקתולית היה זה הגיוני לחלוטין שכדור הארץ הוא המרכז האמיתי של העולם, מכיוון שבתוכו נמצאים בני אדם, יצורים שנוצרו על ידי רצון האל.
גיאוצנטריות הייתה הרבה יותר מתיאוריה אסטרונומית. למעשה, חזון זה של היקום היה נוכח באמנות ובכל התרבות בכלל (ב"הקומדיה האלוהית "של דנטה המבנה הארצי והשמימי של הגיאוצנטריות מסופר בצורה ספרותית).
תיאוריה חדשה שנדחתה בתחילה
מתקופת הרנסנס ואילך, מדענים כמו קפלר וקופרניקוס החלו להטיל ספק במודל הגיאוצנטרי של היקום. קופרניקוס נחשב לאבי חזון חדש של הקוסמוס, התיאוריה ההליוצנטרית או הליוצנטריות. על פי הגישה החדשה, השמש נמצאת במרכז היקום, ולכן כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביבו. בתקופת הרנסנס, חולקו מדענים לשני מחנות: חלקם תומכים בגיאוצנטריות ואחרים בהליוצנטריות.
על ידי שילוב הטלסקופ בתצפיות פלנטריות, גלילאו הצליח להוכיח כי התיאוריה ההליוצנטרית הייתה האמיתית. המבחנים וההפגנות שלו היו חד משמעיים, אך למרות זאת ראייתו ביקום נחשבה לכפירה שהתנגדה לטקסטים הקדושים.
התיאוריה ההליוצנטרית גברה על זו הגיאוצנטרית כאשר מדענים נטשו הסברים ספקולטיביים ופנו לתצפיות אמפיריות על המציאות.
צילום: Fotolia - Naeblys
