הגדרת גאווה
הגאווה היא ללא ספק אחד המושגים המוכרים ביותר שאנשים נתקלים בחיינו מכיוון שהוא משמש לשם שם של מאפיין של אישיותו של האדם, וזאת המשמעות השלילית המיוחסת למילה. ומצד שני, אנו מוצאים שימוש אחר, הקשור לחיובי, כמקביל לזה הקודם.
הבלים ועודף בהערכה העצמית
מכיוון שגאווה יכולה להתייחס להערכה עצמית, הבל, עודף מבחינת ההערכה העצמית, המלווה בדרך כלל במכסה גבוהה של יהירות שאדם מציג בדרכו להיות. תחושה זו של המונח משמשת בדרך כלל כאשר רוצים להתייחס למאפיין של אישיותו של מישהו או דרך הישות שלו.
כשאדם מאמין שהוא תמיד צודק ולמרות שאין לו את זה בשאלה או עניין כלשהו, הוא לעולם לא יכיר בכך או יודה בזה בגלל גאוותו בדיוק. האדם הפועל במובן זה נקרא עממי גאה. לורה כל כך גאה שהיא לעולם לא תודה בפנינו שהיא טעתה כשנתנה לנו את כתובת הפגישה הלא נכונה.
באופן כללי, תחושה זו של המונח גאווה קשורה לגאווה ומשמשת כמילה נרדפת למילה זו. כי כשיש גאווה יש גם גאווה, מתוך אמונה שתמיד צודקים, שהם עדיפים וטובים יותר מהשאר למרות שזה ברור שלא.
מקובל מסיבה זו שהערנו כי אנשים גאים, שיש להם גאווה כמאפיין בולט של אישיותם, אינם אהובים מאוד על סביבתם, ואף יותר מכך בשלב מסוים הם נבזזים ומונחים בצד מכיוון שזה בהחלט קשה להתמודד איתם.
יש להתחשב בגאווה במובן זה וניתן להתמודד איתה במידת האפשר מכיוון שכפי שאמרנו היא יכולה להביא לאדם בעיות רבות ביחסים עם בני גילם.
שביעות רצון אישית מהשגת הישג משלך או קשור
ומצד שני, המונח גאווה משמש בדרך כלל כדי להסביר זאת סיפוק אישי הנחווה על ידי השגת הישג משלך או התייחסות לעצמך, כלומר, למשל, הצלחתו של אדם אהוב, וכמובן שנחשבת בעלת ערך רב, בין אם משום שהם רוצים או מחכים לה זמן רב ובין אם בגלל הנסיבות בהן התרחש, או הערך ש זה מתהדר, מתברר וגורם לאדם להרגיש שבע רצון מכך.
הערכות חיוביות ושליליות של המושג
לאחר מכן, המשמעות החיובית או השלילית של המושג תיקבע על ידי נקודת המבט הפילוסופית הנלקחת בחשבון. במובן הכללי, גאווה מתייחסת בדרך כלל להערכה של העצמי על פני הרצונות וההישגים של אחרים.
אחת ההערכות השליליות הרבות של המונח נובעות מהנצרות המתייחסת לגאווה לאדם הבל השחצן והיהיר שבדרך כלל משאיר את אלוהים בצד.. יתר על כן, כדי להעמיק ולאשר תפיסה שלילית מוחלטת זו שתורת הקתולית מטילה על המושג, ראוי לציין כי עבור הכנסייה הקתולית, גאווה, גאווה, הם אחד שבעה חטאים קטלניים שיכולים להשפיע על האדם בצורה שלילית מאוד, ביחסיו עם אלוהים כמובן וגם עם אחיו האמונה. כפי שאנו רואים, הדת הקתולית מטילה ספק בראייה ביקורתית מאוד של גאווה עד כדי כך שהיא רואה בה חטא מוות, סגן גדול, שממנו הנוצרי האמיתי צריך לברוח כדי להיות בהרמוניה עם המוסר הנוצרי.
ומצד שני ה קונוטציה חיובית שניתן למונח אנו מוצאים אותו במקור הלטיני שהוא מראה, היכן מעשה גאה הוא שם נרדף לביצוע אופטימלי או יפה. במובן זה ניתן לראות ולהבין את הגאווה כהערכה המתאימה שיש לאדם בעצמו והיא נובעת מהשאיפה המוסרית לחיות בהתאמה מלאה עם ערכים אישיים רציונליים.
לכן, על ידי המונח קונוטציות שונות כל כך בשפה שלנו, חשוב שכאשר אנו משתמשים בו נעשה זאת בצורה נכונה כדי להימנע משגיאות חמורות המשחררות בעיות ואי הבנות. כי למשל אומרים "כמה אני גאה בבני!" פירוש הדבר שאני באופן אישי מרוצה מאוד מאיך הבן שלי וממה שהוא עושה תוך כדי אמירה: איזו גאווה יש לבני! אנו מתכוונים לגאווה ולהערכה המוגזמת שיש לו בעצמו.
