הגדרה של דוב
הדוב הוא יונק גדול וחזק שחי באזורים עם מעט נוכחות אנושית, בדרך כלל בהרים נידחים. זוהי חיה אוכלי-צמחית, עם שיער סמיך, שיניים חזקות וטפרים המשמשים לטיפוס על עצים או לציד טרף.
נכון להיום ישנם כמה מיני דובים וכמעט כולם נמצאים בסכנת הכחדה (במיוחד הפנדה הענקית, הגריזלי, הדוב הקוטב או הדוב החום).
תהליך שינה
בין המאפיינים השונים שלו, יש אחד הבולט מעל האחרים: שינה. זו תופעה הקשורה לתנאי האקלים של החורף והיא מורכבת מהפחתה דרסטית של סימנים חיוניים (דופק וטמפרטורת גוף) כדי לשמור על מצב של עייפות במהלך החורפים הארוכים והקרים. לפני השינה, דובים צורכים כמויות גדולות של מזון וכך מכינים את גופם להפחתת צריכת האנרגיה שלהם עד כמה שניתן.
הדוב בחייהם של גברים
הדוב הוא חיה של עזות עזה גדולה, דבר שבא לידי ביטוי בכל מיני עדויות (המאבק של כמה גברים או דמויות עם בעלי חיים אלה מפורסם, כפי שמשתקף ברומן "מיגל סטרוגוף" מאת ז'ול ורן). למרות זאת, הדוב הוא בעל חיים שמעורר הזדהות מכיוון שיש לו מראה חביב וידידותי. ההוכחה לכך היא הדובון, אולי הטדי הבינלאומי ביותר בקרב ילדים.
בעולם הקרקס, הדוב ממשיך להיות אחת האטרקציות המוערכות ביותר. עם זאת, קבוצות לטובת בעלי חיים מנסות להעלים את הנוהג הזה. בעולם הציד קורה משהו דומה, מכיוון שבאופן מסורתי הדוב היה חתיכה מוערכת ביותר והדבר גרם לנוכחותו לירידה ניכרת (כפי שקרה ברומניה עם תחביב הציד של הדיקטטור ניקולה צ'אוססקו).
דמות הדוב בקרב הילדים
הדוב כדמות הוא חלק ממסורת ארוכת שנים: באגדות (אחת הידועות היא שלושת הדובים) או סדרה שלמה של דמויות אנימציה (באלו, בובו, מישה, הדוב היוגי, בין רבים אחרים). הוא שימש גם כסמל, כמו במדינת קליפורניה, כסמל של העיר מדריד או כקמע למשחקים האולימפיים במוסקבה ב -1980.
כוחו של הדוב בא לידי ביטוי בכמה ביטויים. ישנו סקרן מאוד (חיבוק הדוב), המבטא נסיבות של sui generis: כשמישהו מראה לך חיבה אך למעשה בוגד בך (הוא חשב שהם תומכים בו למרות שזה בעצם חיבוק הדוב).
