הגדרה של ג'יקרה
פרי הג'יקארו מתקבל מעץ הידוע בכינויו güira, אך שמו המדעי הוא Crescentia Cujete. מקליפתו של פרי זה מיוצר כלי בשם ג'יקרה המשרת שימושים שונים בעיקר לייצור כוסות, קנקנים או קערות סוכר.
חלקים אלה פופולריים מאוד בכמה שטחים מקסיקניים, כגון מדינת טבסקו וחצי האי יוקטן.
חתיכה בעבודת יד
כלי שיט אלה כבר יוצרו על ידי בני המאיה והאצטקים. כיום כמה אומנים שומרים על המסורת. השימוש בו נועד לשתיית קפה או שוקולד, כמו גם לשתיית פוזול, משקה סמיך המיוצר בתירס וקקאו הנצרך על ידי כמה קהילות ילידים במקסיקו.
בעלי המלאכה שמתמסרים לפעילות זו שותלים בעצמם את פרי הג'יקארו ואז הופכים אותו למיכל. תהליך הייצור הוא מאומץ ויש לבצע אותו לפי סדרת שלבים:
1) לאחר חיתוך הפרי, תן לו להתייבש במשך שלושה ימים ובדרך זו נמנע מייצור סימני מתיחה,
2) המשך לחתוך את הג'יקארו והוצא את העיסה מבפנים שלה,
3) מאותו הרגע אתה צריך לחכות שלושה חודשים עד שנביחת הג'יקארו תתייבש באופן סופי
4) במיומנות של בעל המלאכה, מתחילים לתמרן את קליפת הפרי כדי להפוך אותו לדלעת.
בכל אחת מהיצירות משולב סמל דקורטיבי כלשהו של תרבות נחואטל (הסמלים המשמשים מספקים תמצית ספציפית לכל מיכל).
בהתאם לצורה ולצבע של כל חלק, ניתן לכה או להשאירם בגוון טבעי. העבודה המלאה מתבצעת ביום אחד ומשתמשים בכלים מיוחדים לשם כך (לחיתוך הדלוע הקשת והמסור משמשים, מחלצים את העיסה בעזרת כפות ופנים המיכל מלוטש במגרדים). כל הכלים הללו שימשו עוד מימי קדם ולא ניתן למצוא אותם במפעלים קונבנציונליים.
לכלים גרסה שונה, מכיוון שהם עשויים גם מחימר ואבן. המתעדים הספרדים של כיבוש מקסיקו רשמו מסורת זו.
קטע מוערך מאוד על ידי תיירים
במקורותיה אמנות הדלעת הייתה בידור פשוט. עם הזמן זה הפך לעסק משפחתי. מקוריותו של מוצר בעבודת יד זה זוכה להערכה רבה מצד תיירים לאומיים וזרים.
תמונות פוטוליה
