הגדרה של נוירוטי
המילה נוירוטי מתייחס לזה שמתאים לנוירוזה או שהוא יחסית אליו.
בבעלות נוירוזה. אדם הסובל מנוירוזה
ושאר השימושים במונח זה מאפשרים התייחסות לאותו אדם, אדם הסובל מנוירוזה.
בינתיים, נוירוזה היא א מחלה תפקודית של מערכת העצבים המרכזית, המאופיינת במיוחד בחוסר יציבות רגשית.
חוסר יכולת להתמודד עם רגשות הגורמים לייסורים קיצוניים ומובילים להתפתחות מנגנוני הגנה בכדי להקל על כאב זה
כלומר, אלו הסובלים מנוירוזה סובלים מבעיות בניהול רגשותיהם וזה מוביל אותם לפתח פתולוגיה שלא מאפשרת להם להזדהות עם הסביבה הסובבת אותם.
המילה היא התוצאה הישירה של ההצעה שבאופן נאות, בשנת 1769, גרמה ל רופא וכימאי סקוטי וויליאם קולן.
נוירוזה פירושו המילולי מלא עצבים וקולן הגדיר זאת כסדרה של תסמינים המלווים את שינויי הנוזלים העצביים, אשר אינם מהווים נזק אורגני ומי שמתבטא בכך יהיה עצבני, היסטרי, מדוכא, עצבני, אך מבלי לאבד את צלילותו.
נוירוזה היא הפרעה נפשית דה-פקטו אך בה לא ניתן לראות שום סוג של נגע אורגני. לאדם הנוירוטי יש רמת מצוקה גבוהה ובמקביל היפרטרופיה משבשת של המנגנונים המאפשרים פיצוי, אם כן, הסובלים מכך מרגישים צורך לפתח התנהגויות חוזרות על מנת להפחית את רמת הלחץ שהושגה.
למרות שהם נוטים לבלבל אותם, עלינו לומר כי ישנם הבדלים מהותיים בין נוירוזה לפסיכוזה, והחשוב ביותר הוא זה שהזכרנו לעיל, והוא שהנוירוטי לעולם לא יציג ניתוק עם המציאות כפי שקורה בדרך כלל עם פסיכוזה.
עם זאת, מידת הלחץ שלהם בהחלט חשובה, וכדומה, כמנגנון הגנה מפני אותה מציאות עוינת שהם צריכים לעבור, הם יהפכו למצוקה ויפתחו התנהגויות לא הולמות, בניגוד למה שמצופה מהם מבחינה חברתית.
כמובן שהתגובה הבלתי הולמת ההיא אינה מודעת.
ברוב המקרים הם מודעים למחלה וזה מוסיף עוד יותר מצוקה.
עלינו לומר כי קיימות נוירוזות קלות המאפשרות לאדם להתפתח בחיי היומיום, אך ישנן רציניות אחרות אשר אינן מאפשרות.
חוסר ההסתגלות למציאות והכחשתה להימנע מלקיחת אחריות על המציאות שכואבת או לא אוהבת, הם נושאים שחוזרים לעבר הנוירוטי, כלומר ברוב המקרים הגורמים להם נמצאים בילדות.
במאה ה -19, אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, קבע בידול של נוירוזות: פוביות, חרדות, היסטריות, היפוכונדריות, אובססיביות-כפייתיות, דיכאוניות, דפרסונליזציה ונוירסטניות.
היום אנחנו מדברים על הפרעות
נכון לעכשיו, הן הפסיכיאטריה והן הפסיכולוגיה הקלינית החליטו להניח בצד את הרעיון של נוירוזה, ובחרו מומחים לדבר על סוגים שונים של הפרעות כגון: חרדה (פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית, אגורפוביה), דיכאון (ציקלוטימיה, פרקי דיכאון), דיסוציאטיבי (מרובה) הפרעת אישיות, הפרעת דפרסונליזציה, החזקה, טראנס), מינית (פדופיליה, מזוכיזם וסדיזם) ושינה (נדודי שינה, היפרסומניה).
מומחים בתחום במקביל מציינים כי אנשים שמטרתם להגן על עצמם מפני ייסורים נעזרים במנגנוני הגנה שונים כגון דיכוי, הכחשה, השלכה, עקירה ואינטלקטואליזציה. ואז, אם מתבוננים בדפוסים של נוירוזה, הדבר הבטוח ביותר הוא שלפני הפרעת אישיות.
יַחַס
ניתן לאתר ולזהות נוירוזה באמצעות בדיקות פסיכולוגיות שונות והדבר המומלץ לעשות בכדי לשפר את איכות החיים הוא להתחיל טיפול עם איש מקצוע.
בעבודה עם המטפל, הנוירוטי, הוא יוכל לזהות את הגורמים למחלתו, ובהדרכת הרופא, להתגבר עליהם באמצעות שינוי התנהגויות.
הטיפול בנוירוזה הוא חיוני עבור אלו הסובלים מכך מכיוון שהוא יסייע להם רבות בשיפור איכות חייהם.
אדם עצבני ואובססיבי
מצד שני, בשפה נפוצה ופופולרית כשמישהו אומר שזו או אחרת היא נוירוטית, סביר להניח שהם מתכוונים לכך שהיא אדם אובססיבי או עצבני.
