הגדרת התנגדות
אופוזיציה היא מונח המבטא את היריבות, המאבק או העימות בין שתי מפלגות. אם אדם אחד מתמודד עם אחר בפעילות ספורטיבית, שניהם מתנגדים. האופוזיציה היא המפלגה המתנגדת והחברים שמתנגדים לדבר אחד מבטאים את הפערים ביחס לאחר. הפערים או ההבדלים יכולים להיות ספורטיביים, אינטלקטואליים או מכל סוג שהוא.
עם זאת, רעיון האופוזיציה משמש בעיקר בתחום הפוליטיקה, במיוחד בדמוקרטיות. האופוזיציה היא קבוצת המיעוט או קבוצות שאינן מסכימות עם הממשלה שרוב התמיכה העממית היא.
האופוזיציה שולטת בפעולת הממשלה ומבקשת מעת לעת הסברים אודות הצעדים שאומצו מצד הרשות המבצעת. כמו כן האופוזיציה מגישה הצעות דרך לשכת הנציגים של האזרח. במובן זה האופוזיציה מציגה את עצמה כאלטרנטיבה לממשלה הנבחרת.
רעיון האופוזיציה בפוליטיקה חל גם על מגזרים או קבוצות של חברה אזרחית המביעים את רעיונותיהם ההפוכים בפני נציגי המוסדות. באמצעות פעילויות ויוזמות שונות הם מביעים את אי הסכמתם ומתקשרים להתנגדותם לשליטים. ברוח דומה, דעת הקהל מבטאת גם את רעיונותיה ובזכות חופש הביטוי היא יכולה להתנגד לפעולה ממשלתית. הרשתות החברתיות מפעילות גם כוח מנוגד והאזרחים משתמשים בהן כדי להתבטא בדיון ציבורי.
יש אופוזיציה רק אם יש דמוקרטיה, שכן במערכות טוטליטריות אופוזיציה לא ממש באה לידי ביטוי ואם היא עושה זאת היא מחתרתית.
במדינות בעלות מסורת דמוקרטית, ישנן שתי מפלגות בעלות רוב, אשר לחלופין מצליחות זו בזו בכוחה של האומה. כתוצאה מכך הממשלה הופכת לאופוזיציה ולהיפך. זו המגמה הכללית, למרות שהמודל המסורתי של דמוקרטיה המבוסס על מפלגה דו-מפלגתית נחלש, ותנועות חברתיות מופיעות ללא המבנה הקלאסי של הפוליטיקה.
מחוץ לפוליטיקה, המילה אופוזיציה משמשת לתהליך בחירת אנשי המינהל הציבורי. מי שמתכונן לעבור בחינה ותהליך בחירה הוא יריב, שצריך להתחרות באחרים, באופן מוזר יריביו, יריביו.
