הגדרה של אנשי דת
הקונספט של כּמוּרָה משמש בשפה שלנו כדי לייעד זאת מעמד המורכב מכמרים של הכנסייה הקתולית ואנו משתמשים בו גם כדי למנות את מערך הדתיים שהתגבשו ככאלה והוסמכו על פי שירות כהונה כפי שנקבע על ידי הנורמה הקנונית.
על אנשי הדת המקבילים לכנסייה הקתולית להפיץ את דבר האל, במשרדים שהם מבצעים, כמו למשל מיסה, כמו גם במעשי האוונגליזם שניתן לבצע מחוץ לכנסייה. פעולות אופייניות אחרות של אנשי הדת הן לימוד מילת האל במקום בו היא מתאימה, תרגול הסקרמנטים שהציעה הכנסייה הקתולית, כגון טבילה, אישור, נישואין, בין היתר.
קיימת היררכיה בתוך המעמד הזה, בשיא הכוח נמצא האפיפיור, הסמכות העליונה של הכנסייה הקתולית ומי שמחליט על ההנחיות שעליהן לפעול, ואז ובסדר החשיבות אחריהם הולכים הארכיבישופים, הבישופים והכמרים.
ראוי לציין כי בין כל ההתחייבויות שאנשי הדת לוקחים על עצמם כאשר כניסתם לכנסייה היא פורמאלית, הרווקות בולטת, כלומר הכמרים נמנעים מקיום יחסי מין, זו אחת המחויבויות העיקריות, וגם אחת מאותן המחויבות ביותר. ביקורת מצד אלה שמדברים נגד הכנסייה או הנוהג בפרט משום שהם סבורים שזה תורם להתפתחות דיכוי אצל אנשי דת שעלול להוביל להתנהגות גנאי לחלוטין ובלתי ראויה בעניין, כגון התעללות מינית.
בעבר, ליתר דיוק במהלך השיחה משטר ישן, במקום בו שררה מערכת השלטון המלוכה, ידעו אנשי הדת להיות יחד עם האצולה אחד האחוזות החשובות והמיוחסות ביותר. לא רק שהם נהנו מיתרונות כלכליים, אלא גם מבחינה פוליטית הם גילו השפעה ניכרת, ובוודאי היו מסוגלים להשפיע על החלטות המלך.
נכון לעכשיו אנשי הדת אינם נחשבים עוד כממסד חברתי, אולם עלינו להדגיש כי הכנסייה הקתולית נהנית מהשפעה ניכרת על המישור החברתי והפוליטי של הקהילות, במיוחד על הפעולות שהם מפתחים במטרה לטובת הכלל וגם כמבקר פעולות ממשלתיות שאינן עומדות במצוות הכנסייה, והופך למבקרי כוח חזקים, במקרים מסוימים.
