הגדרה של ביתן
למילה זו שלוש משמעויות שונות: היא א אלמנט אדריכלי נמצא בכמה כנסיות, הוא א סוג הפגישה בקרב נציגי הכנסייה הקתולית ולבסוף התנועה הפרסביטריאנית היא א זרם של פרוטסטנטיות. באשר לאטימולוגיה של המונח, זה בא מהלטינית "presbyter", שמצידה באה מהמילה היוונית "presbyteros", שפירושה כינוס זקנים.
אלמנט אדריכלי של כנסיות
ברוב הכנסיות הנוצריות, בעיקר העתיקות ביותר, יש אזור ליד המזבח הראשי ויש מדרגות שנותנות גישה למזבח. אזור זה הוא בית המדרש. במהלך הליטורגיה עמדו שם הכמרים והקיפו את הבישוף בחצי עיגול. למדרשות יכולות להיות כמה צורות ומסיבה זו היא מקבלת שמות שונים, כגון אפיס, קליפה או אקסדרה. בכנסיות מסוימות בתי המדרש מופרדים משאר הכנסייה על ידי מעקה המשמש כמרכיב המפריד בין הכמרים והנאמנים. לכן, יש להבין את הכמורה כמרחב שיועד עבור אנשי הדת.
אספת הזקנים במסורת היהודית ובכנסייה הנוצרית הקדומה
בתורה ובברית הישנה יש כמה אזכורים לפגישה שהתקיימה בבתי הכנסת ובהם התכנסו מנהיגי הדת המבוגרים יותר כדי לדבר על ניהול בית הכנסת. פגישות אלה היו מפקדות.
עם איחוד הנצרות כדת, אומץ המונח מנחה המתייחס למנהיגים הדתיים ששיתפו פעולה עם הבישוף.
הכמרים הראשונים היו משתפי פעולה של השליחים שהלכו בעקבות ישוע המשיח ועם חלוף הזמן נתון זה הסתגל לצרכיה הארגוניים של הכנסייה.
באופן זה הכמרים הם חלק מההיררכיה הכנסייתית, ומנגד, המונח כיתות מתייחסת לקבוצת החברים שבאחריותם המקסימלית בכנסייה, כלומר, הבישופים, הדיאונים והכמרים עצמם. כולם מהווים קהילה המייצגת את האיחוד בין חסידי ישוע המשיח. כמרים, בישופים ודיקונים חולקים את האחריות השונה (משימות פסטורליות או מיסיונריות או עניינים הקשורים לניהול הכנסייה).
נכון לעכשיו, הבתים שבהם מתגוררים הדתיים הקתוליים ידועים כפריסטיות, שכן בהזדמנויות רבות הם מתקיימים יחד בקהילה.
הכנסייה הפרביטריאנית
הפרסביטריאנים הם זרם שמקורו בקלוויניזם ונוצר במקור בסקוטלנד במאה השבע עשרה. גרסה זו של הנצרות החלה עם הרפורמציה הפרוטסטנטית וכיום הכנסייה שלה נעוצה עמוק בארצות הברית ובמידה פחותה במקסיקו ובברזיל.
באשר לתורתו, היא מבוססת על המקרא ועל תרומתו של קלווין, במיוחד רעיון הגזירה מראש. על פי תורת הגזירה מראש, גורלם של בני האדם נקבע על ידי רצון האל.
צילומים: פוטוליה - דמיטרי ורשאגין / מיכאיל מרקובסקי
