הגדרת אבחנה
אבחון הוא הכלי הראשון והחשוב ביותר העומד לרשות איש מקצוע בתחום הבריאות בכל תחום לגישה להבנה וטיפול אפשרי במצבים הבריאים של האדם. האבחנה היא תוצאה של הניתוח שמתבצע בשלב ראשון ומטרתו לאפשר לדעת את המאפיינים הספציפיים של המצב הנקבע על מנת לפעול בהתאם, להציע טיפול או לא. ניתוח אבחוני זה מבוסס על תצפית על תסמינים הקיימים בהווה או בעבר.
המונח אבחנה מקור בלטינית, אִבחוּן, מילה שבתורה נלקחה מהיוונית ומשמעותה "להבחין" או "ללמוד" על יסודות מסוימים. בדרך כלל, הליך אבחון מוצע בנוכחות אלמנטים או תסמינים חריגים במצבים מסוימים בהתאם לפרמטרים המקובלים כטבעיים. ניתן ליישם את האבחנה כדי לאשר או לתקן את קיומה של מחלה, כמו גם לדעת את התפתחותה במקרה של אישור. אבחון רפואי יכול לנבוע מסוגי ניתוח שונים, חלקם פשוטים ושטחיים אך גם מאחרים מורכבים ועמוקים יותר, במיוחד במקרה של מחלות קשות. ברוב המקרים, על מנת להשלים אבחון נכון ומדויק, עליכם להחזיק חומר נוסף, בין אם זה מכשירים קטנים או ציוד רפואי מורכב ומתוחכם.
למרות שהיא קשורה קשר הדוק לרפואה, ניתן להחיל את המילה אבחנה גם על פעילויות אחרות. במובן זה ניתן לבצע גם אבחון בית ספרי, אבחון תפעול של חברה, של מכשיר מסוג מסוים וכו '. לכל אחד מהמקרים הללו יש מערכת משלו לניתוח והערכה של המאפיינים הנוכחיים, כמו גם דרך מסוימת להוציא לפועל את הפעולה הנדרשת.