הגדרה של מעמד חברתי
ה כיתה חברתית הוא צורה של ריבוד חברתי בו קבוצת אנשים חולקת מאפיין או סיטואציה המקשרים אותם מבחינה סוציו-אקונומיתכלומר עמדתם החברתית, כוח הקנייה שיש להם, העמדה שהם מחזיקים בארגון מסוים, התנהגות, ייצוג אידיאולוגי או זיקה, בין אם במנהגים או באינטרסים.
צורה של ריבוד חברתי בו חברי כל כיתה חולקים בין היתר סיטואציות חברתיות-כלכליות, רעיונות, זיקות, מנהגים
השתייכותו או לאו של אדם למעמד חברתי מסוים במערכת הכיתתית כביכול תיקבע כמעט אך ורק על ידי קריטריונים כלכליים, בניגוד למה שקורה באותם מקרים של ריבוד על בסיס קסטות או עזבונות, בהם הקריטריונים של חברות אינם קשורים באופן עקרוני למצב הכלכלי של כל פרט, אלא קשורים לנושא תורשתי, כלומר אתה חלק מהאצולה כי אתה נובע ממשפחה אצילה.
הבדל עם מערכת הקסטות: באלה אין אפשרות לניידות חברתית ובמערכת המעמדית יש
ההבדל העיקרי בין חלוקת המעמדות, אירוע שנוצר לאחר המהפכה התעשייתית, לבין החלוקה לאחוזות, מערכת אופיינית לפיאודליזם והמשטר הישן, הוא שבמקרה האחרון אין אפשרות לניידות חברתית, כלומר, מי ששייך למעמד הנמוך לעולם לא יוכל לגשת לאצולה, דבר שיכול לקרות במערכת המעמדות החברתיים, אדם שנולד למעמד נמוך יכול ללמוד, להתקדם בחיים ולהגיע למעמד הגבוה.
האנשים המרכיבים מעמד חברתי מסוים, מעמד ביניים, מעמד עליון או מעמד נמוך, הם מציגים אינטרסים משותפים, או אם לא מצליחים בכך, אסטרטגיה חברתית מקסימאלית בה יש לעשות את כוחם הפוליטי ורווחתם החברתית.
שמרכיבים את השיעורים
עלינו לומר שבדרך כלל מעמד הביניים מורכב מאנשי מקצוע, סוחרים ועובדים עצמאיים; המעמד הגבוה מורכב מבעלי עסקים או מבעלי אמצעי הייצור, כפי שאהב לומר הפילוסוף קרל מרקס שהתייחס לנושא, מנהלי ארגונים, מנהיגים פוליטיים, אנשי מקצוע מצליחים ואמנים בעלי יוקרה רבה; והמעמד הנמוך מורכב מעובדי בית, עובדים, מובטלים ופועלים במגזר הבלתי פורמלי.
לכל מעמד, כפי שהזכרנו, יש מנהגים ואורח חיים משלו, אולם ישנם אנשים שעשויים להשתייך למעמד מכיוון, למשל, הם הצליחו להשיג כוח קנייה גדול שאפשר להם לקנות מוצרי יוקרה אך בפועל הם ממשיכים להציג מנהגים משלהם של מעמד הביניים המקורי.
בינתיים, התנאים האמורים הקובעים כי זה או אחר שייכים למעמד כזה או אחר ייקבעו על ידי לידה וירושה משפחתית.
למרות שיש מקרים של ניידות ממעמד אחד למשנהו, למשל, מהמעמד הנמוך למעמד הבינוני, בתוך סוג זה של ריבוד, דבר שלדוגמה כמעט לא קורה בריבוד של אחוזות, בעיקר אותם ילדים של המעמדות הנמוכים, כמו הנמוכים, לאורך חייהם ממשיכים להיות חלק ממנה ולהעבירם לילדיהם.
בינתיים, מערך כל המעמדות החברתיים בתוספת מערכות היחסים שלהם מהווה א מערכת כיתתית, שהוא האופייני שנמצא בחברות תעשייתיות מודרניות. וכפי שהזכרנו לעיל, זה סוג זה של חברה שמראה ניידות חברתית גדולה יותר ממערכות ריבוד אחרות, כלומר, יש סיכוי שעבור זכות כלשהי או עבור כל גורם אחר מישהו יעלה למעלה, או כישלון בכך, יעבור בכיתה. חברתית, כפי שכבר ציינו.
הניידות אינה מנטרלת את אי השוויון החברתי השורר במדינות לא מפותחות
עם זאת, מצב כזה אינו מנטרל את אי - שוויון חברתי הקיימות ברבות מהחברות הללו, במיוחד באותן מדינות לא מפותחות.
השחיתות הרווחת במדינה ובפוליטיקה, המעוגנת בתחומי הכוח הגבוהים ביותר, חלוקה מחדש לקויה של העושר, הם חלק מהגורמים שיוצרים בחברות רבות כיום יש אי שוויון חברתי, פער עצום בין המעמדות המתקדמים ביותר. - נמוכים ונמוכים, אפילו בקהילות רבות מעמד הביניים המפורסם, כתוצאה מניהול ממשלתי גרוע, איבד את הכוח והנוכחות שידעו להציג במאה האחרונה, ואיבד מקום ונפל למעמד בינוני נמוך יותר, או ישירות למעמד הנמוך, ועלותם הרבה כדי להחזיר את מעמדם החברתי.
