הגדרה של יחיד
המילה היחידה היא מילה שניתן להשתמש בה בשני מובנים עיקריים: כאשר מדברים על המספר שיש לשמות עצם (כלומר, כאשר הם רק אחד ולא כמה, ובמקרה כזה היינו מדברים על רבים) ועל יד אחרת כאשר הם מתייחסים לתופעה מסוימת מאוד, לאדם או לאובייקט, השונים מכל השאר ומדהימים. במקרה שני זה אנו מוצאים קשר גם עם הראשון שכן ההנחה היא שאותו דבר או תופעה שנחשבים כל כך מיוחדים הם רק אחד, לא הרבה.
לכל שמות העצם בשפות הקיימות השונות שני מספרים אפשריים וכן מין (גברי, נשי או סירוס). המספר הוא שגורם להצבת שם העצם ביחיד (כלומר רק אחד) או ברבים (כמה). למרות שזה משתנה בכל שפה, בדרך כלל בשפה שבכתב ובעל פה יש תמיד דרכים להבחין בין שמות עצם יחידים מרבים, למשל בספרדית האות s היא בדרך כלל היסוד הנפוץ ביותר לדבר על מספרים רבים. בשפות אחרות המילה משתנה באופן ישיר (כמו בשפה האנגלית כשהיא נאמרת כף רגל ביחיד ו רגליים ברבים), ובאחרים, במיוחד אצל לא-הודו-אירופאים, ההבחנה בין יחיד לרבים נקבעת מתוך חזרה על המילה היחידה.
כאשר המונח היחיד משמש כשם תואר כשיר ולא כמספר, הכוונה היא למאפיין ההופך את הדבר, האלמנט, האדם או התופעה לבדילניים, בולטים, שונים מכל השאר. לפיכך, ניתן לומר שאדם הוא יחיד ולא מתייחסים למספר שלו אלא למידת היותו מיוחד, אותו דבר כשאומרים שאירוע, למשל טבעי, הוא יחיד, כלומר זה לא קורים לעתים קרובות., אשר תופס תשומת לב
