הגדרה של נאיבי

המילה תמים הוא המונח שאנו משתמשים בו שוב ושוב כדי להסביר אותו אדם אשר בהתנהגותו אינו מציג זדון או מניעים נסתרים, והוא גם תמים למדי מבחינת ביצוע של שובבות או תרועה.

אדם שפועל ללא זדון ותמימות וחושף אותו לסבול מרמאות

כלומר הפרט הנאיבי אין לו שום רע ובדרך כלל מקבל ללא תלונה, אפילו את המצבים הכי לא נוחים, גרוטסקיים ומדהימים, שבכל אדם אחר יכולים לעורר נקמה, כעס או אפילו צרחה.

מצד שני, לנאיבי אין שובבות, מה שמרמז על זמינות של ערמומיות או מיומנות, שיש בה מידה מסוימת של זדון, ומאפשר למישהו לגלות הונאה, מישהו שמשקר לנו, או לצפות עובדותיו של אחר, למשל, שמירה על טובין המוערך על ידי רבים.

יש לציין כי בתמימות יש גם חלק משמעותי בחוסר ניסיון בכל מובן, שמשפיע במדויק על אותה תמימות שתאפיין אותו, כי בעצם מי שלא מכיר שום נושא לא יהיה לו את הידע, או את הכלים להתמודד עם סוגיה כזו באופן רופף.

לאדם נאיבי לא ייקח זמן רב להאמין לשום סיפור, לא משנה כמה זה לא סביר.

למשל, קל מאוד להטעות את האדם עם נטייה זו; כל מה שיגידו לו, הוא נטה להאמין בזה, ללא ספק, והוא גם יסמוך על מי שיגיד לו את זה, כי הוא לא מעריך את הרע שבאחר.

הרמאים ומומחים להונאה לעיתים קרובות מחפשים את הנאיבי כטרף למעשיהם, על מנת להשיג את יעדיהם ורווחיהם ביעילות, מכיוון שהם יודעים שקל מאוד לשכנע אותם בכל דבר.

למרות שלנאיבי אין גיל, זה מאפיין שאינו תלוי בו, עלינו לומר שזו נטייה חוזרת להתבונן בילדים.

מכיוון שחוסר הניסיון של הקטנטנים, שניתן דווקא על ידי גילם הצעיר פירושו שהם לא חוו הרבה חוויות כאילו מבוגרים, מביא אותם לנאיביות, להאמין בכולם ולא להראות רוע במעשיהם.

עכשיו, כאשר בבגרותך אתה ממשיך להיות תמים כמו ילד, זה יכול להיות רציני, מסוכן, כי כפי שכבר הזכרנו, אתה טרף קל לזדון הטרדות.

בסיפורת, במיוחד באופרות סבון, מקובל מאוד להציג את הסטריאוטיפ של הנאיבי, שהם בדרך כלל גיבורי הסיפור, המאופיינים בטובתם ובאפס הרוע שלהם, נושא שמשאיר אותם חשופים לרעות שהם חייבים לסבול מהאנטגוניסטים שלהם.

הרומנים המסורתיים ביותר מספרים בדרך כלל את סיפורה של הילדה המסכנה והנאיבית, שעליה להתגבר על שורה של מכשולים בחיים, בתוספת מה שהיריבים שלה מכניסים להיסטוריה, ושזוכה תמיד באהבת הגאלאנט.

בינתיים, למילה נאיבי יש מגוון מילים נרדפות, ביניהן אלה של תמים וקלילכלומר שני אלה הם מה שאנחנו משתמשים בדרך כלל במקום נאיבי.

ההבדל בין חף מפשע לפתור

כשמישהו כן חף מפשע הוא בולט במיוחד בכך שאינו מציג רשע בהתנהגותו ובמעשיו; אדם חף מפשע אינו יודע מה זה לפגוע או להעליב מישהו.

בינתיים, האמין הוא זה שיאמין לכל סיטואציה בקלות רבה.

כעת, אם כי בשני המונחים אנו יכולים להתייחס לנאיביות המאפיינת אדם, התם בו אנו משתמשים בעיקר כדי לציין את מי שאינו מציג רוע בפעולתו ונדבר על אמין כאשר האדם מתבלט בכך שהוא מאמין בסיפורים בקלות. .

המילה שמתנגדת ישירות לנאיבית היא זְדוֹנִי, המציע כמובן את ההיפך, אותו אדם שיש לו רוע בהתנהלותו.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found