הגדרת בנק מרכזי
ה בנק מרכזי הוא מוסד פיננסי ציבורי, הסמכות הגבוהה ביותר בנושאים מוניטריים, הקיים בחלק גדול ממדינות כדור הארץ שלנו, אשר בין תפקידיו השונים והחשובים יש את המשימה להנפיק כסף חוקי, לעצב ולבצע מדיניות מוניטרית.
באופן כללי, בכל המדינות זו ישות שנהנית אוטונומיה ועצמאות ביחס לממשלת היום, אם כי אי אפשר להתעלם מכך שהמנהלים והפקידים שלה ממונים גם על ידי הסמכויות המבצעות, ולכן הם בדרך כלל מגיבים למדיניות הממשלה.
ערך המטבע, יציבות המחירים ויציבות המערכת הפיננסית הם שלושה נושאים מהותיים שהבנק המרכזי צריך להתמודד איתם ובגלל המצב הזה הבנק המרכזי עומד כ- חלק מרכזי בכלכלה של כל מדינה.
בניגוד למה שקורה עם כל גוף פיננסי ציבורי או פרטי אחר, בבנק המרכזי אין אנשים או חברות בודדות כלקוחות, אלא הלקוחות שלו הם המדינה, ומצד שני הבנקים הפועלים בשטח הבנק. פרטי או ציבורי. באשר למתודולוגיה שהיא מציגה, היא אינה שונה מדי מזו שמוצג על ידי בנק כלשהו, שכן הבנק המרכזי מקבל את הפיקדונות שמגיעים מלקוחותיו ושומר אותם בחשבונות שהוא יפתח להם וזה דרך חשבונות אלה. שהם לקוחות הבנק המרכזי מבצעים את העסקאות שלהם.
מאידך, הבנק המרכזי מוסמך להעניק הלוואות לבנקים עם בעיות נזילות וכן למדינות אחרות הזקוקות לכך.
בנוסף, הבנק המרכזי מופקד על הבטחת עתודות המדינה שהוא שומר בקנאות בקופתו.
יש לציין כי על מנת לפעול באופן המצוין, הבנק המרכזי מנפיק כספי מכרזים חוקיים והוא הארגון הפיננסי היחיד המסוגל לכך. בינתיים הוא יפקיד את מנטה ייצור שטרות ומטבעות שיופצו אחר כך בין גדות המעגל המסחרי.
