הגדרת הבנת הנקרא
התפיסה בה נעסוק להלן קשורה קשר הדוק לפעילות ה קריאה. אגב, קריאה היא תהליך של משמעות והבנת סוג מידע או רעיונות שנשמרו במדיום מסוים ושועברו מקוד מסוים, בדרך כלל שפה שיכולה להיות חזותית או מישושית. זה המקרה של מערכת ברייל שנמצאת בשימוש נרחב על ידי עיוורים.
בינתיים, הבנת הנקרא תכלול היכולת של מישהו להבין מה הוא קורא, האם הם המשמעות של המילים המרכיבות את הטקסט או את כל הטקסט בכלל.
אך גם בהבנת הנקרא נכנסת לפעילות חשובה אחרת שתביא אותה לידי מימוש והיא הבנה.
הבנה היא תהליך אינטלקטואלי שחוזר על עצמו בקרב בני אדם ומאפשר לבנות משמעות באמצעות תפיסה של הרעיונות החשובים ביותר בטקסט ואז לקשר אותם למושגים שכבר יש להם משמעות אצל הקורא המדובר..
אין ספק, במהלך ההבנה הקורא מקיים אינטראקציה עם הטקסט שהוא קורא ומסוגל ליצור את הקישור שהזכרנו, וחשוב להבהיר כי לא תמיד כשקוראים אדם יכול לפענח או להבין את המסר המדובר. או אפילו, במקרים מסוימים לאחר הקריאה האדם עלול להבין לא נכון את המסר הנדון.
ניתן להבין את הטקסט בדרכים שונות, מצב מילולי, רק הבנת הנתונים שנחשפים במפורש; סקירה, אשר מרמז על ניסוח פסקי דין אודות הערכים המוצגים על ידי הטקסט; ו מסיק, הבנה המרמזת על הקריאה בין השורות של המוצע בטקסט, כלומר, מבינים מה עדיין רוצים לומר ולמרות שלא נעשים בצורה מתארת ומפורשת.
ישנם כמה גורמים כלליים המשפיעים על הבנת הקריאה ואלה: סוג הקורא והקריאה המדוברים, הידע הקודם של הקורא והמתודולוגיה בה השתמש הקורא.
