הגדרת יציבות
מושג היציבות הוא מתייחס לקביעות המאפיינים של אלמנט או סיטואציה לאורך זמן, מצבו יציב או קבוע. ניתן ליישם יציבות כמאפיין לתופעות גופניות מסוימות כמו גם לתופעות חברתיות, היסטוריות, פוליטיות, כלכליות, תרבותיות או אינדיבידואליות כל עוד נשמר רעיון הקביעות והקביעות של היסודות המרכיבים תופעה כזו.
באופן כללי, מושג היציבות קשור למספר עצום של תופעות פיזיקליות או טבעיות המתרחשות בסביבה ואשר המאפיין העיקרי שלהן הוא שמירה על יסודותיה בתנאים מסוימים לאורך זמן. משמעות הדבר היא כי יציבות היא אפוא נוכחות של רכיבים שנותרו ככאלה ללא קשר לשינוי גורמים חיצוניים אחרים. מקרה של יציבות למדעי הטבע יכול להיות קביעות המאפיינים של החומר, למשל, יציבות המים במיכל. אם היה משנה את נפחו, את תנועתו או את מרכיביו החיוניים, היציבות כבר לא תהיה מאפיין עבורו.
עם זאת, המונח יציבות יכול לשמש גם לתופעות חברתיות או אנושיות בהן מתרחש אותו מצב של קביעות של אלמנטים מסוימים. במובן זה, היציבות המופעלת על תופעות אנושיות שאינן ניתנות לכימות בקלות היא ממילא גלויה ומדידה על פי פרמטרים המוטלים חברתית. לדוגמא, היציבות של מוסד כמו המשפחה תלויה בשמירה על קשרים וקשרים מסוימים באופן מסודר ורבייתי לפי מה שכל חברה מבינה במונחים כאלה. יחד עם זאת, היציבות הפוליטית של ממשלה יכולה להיות קביעות בזמן של הפקידים המוטלים על תפקיד זה. לבסוף, יציבות רגשית או כלכלית של אדם יכולה להיות קביעות של תנאים מסוימים של סדר וקביעות בחיי היומיום שלהם.
