הגדרת רצח שלא כדין ובכוונה
פשעים מסווגים בדרכים שונות. אחד מהם מורכב מהבחנה בין שני היבטים, אשמה ומרמה. הבחנה זו רלוונטית מכיוון שאיתה ניתן לקבוע במדויק את מידת האחריות של אדם בהתנהגותו הפלילית.
כּוֹאֵב
פשע הוא זדוני כאשר מישהו פועל תחת שתי הנחות: יש לו ידע על מה שהוא עושה והם מתנהגים בהתנדבות מלאה. במילים אחרות, האדם שעושה פשע יודע בוודאות שמשהו רע עומד לקרות ובכל זאת מבצע פעולה כך שהדבר הרע סוף סוף יקרה. לפיכך, מי שיורה באדם אחר באופן מתוכנן ומצליח לשים קץ לחייו, ביצע עבירת רצח בכוונה ישירה.
סוג אחר של רצח מכוון יהיה בסופו של דבר. בה הפרט יודע בוודאות שהתנהגותו היא פלילית ומסוכנת, אך הוא אינו רוצה לגרום נזק בלתי מידתי. זה קורה כשמישהו נוהג במהירות גבוהה מאוד וכתוצאה מכך דרס מישהו והורג אותם.
אָשֵׁם
בסוג זה של פשע, מי שמבצע את פעולת ההרג אינו נוהג בכוונה תחילה, בגידה או אכזריות, אלא מתנהג בצורה פזיזה ורשלנית.
בואו נדמיין שמישהו מנקה את כלי הנשק שלהם מול אנשים אחרים והנשק נכבה וגורם למותו של אדם קרוב. במקרה זה, אין כוונה להרוג, אך זו התנהגות חסרת אחריות מכיוון שניקוי הנשק צריך להתבצע באמצעי זהירות מסוימים.
ההבדל בין שני סוגי הרצח מבוסס על רעיון הכוונה.
במוות שלא כדין, העבריין מתנהג שלא מרצונו, כלומר הוא לא מתכוון להרוג אלא שמישהו מת מאיזשהו פזיזות או רשלנות. נהפוך הוא, הוא מסווג כרצח מכוון כאשר עולה כי מותו של מישהו התרחש בכוונה על ידי התוקף.
ברור, כדי לקבוע אם רצח מסוג זה או אחר, יש צורך להבהיר את כל הנסיבות הקשורות למות הקורבן: האמצעים המשמשים לביצוע הפשע, מערכת היחסים בין הנאשם לבין המנוח, באילו נסיבות התרחש מוות, גורמים מקלים אפשריים וכו '.
בחוק העונשין של כל מדינה, רצח מכוון מלווה בעונשי מאסר גבוהים יותר ממוות שלא כדין.
צילומים: Fotolia - WoGi