הגדרת האזנה
המונח הקשבה מתייחס לפעולת השמיעה, שעבורה נדרש להשתמש בחוש השמיעתי. במקרים מסוימים המילה הקשבה עשויה להיות קשורה ליחס ולא לתרגול פיזי וזו הסיבה שבגללה המונח 'שמע' משמש כתגובה פיזית ולמונח 'הקשבה' כאשר משתמע שמקבל הצלילים. שימו לב גם אליהם במיוחד. מצד שני, הקשבה פעמים רבות יכולה להיות קשורה לריכוז ולמיקוד המכוון לזרם צלילים מסוים.
כשמדברים על היכולת להקשיב, זה מתייחס חד משמעי לשימוש בחוש השמיעתי. במצבים הבסיסיים ביותר שלה, פעולת ההאזנה לצליל מתבצעת דרך תפיסת הרטט שלו, רטט שאז מוכרים ומפורשים על ידי המוח שלנו. האוזן ויכולת ההקשבה הם ברוב המקרים לא רצוניים וספונטניים, אם כי יתכנו מצבים שבהם באמצעות ריכוז ניתן לשמוע צלילים שבדרך כלל לא יתפסו בקלות.
יכולת ההקשבה יכולה להיפגע במצבים רבים. אחד הנפוצים ביותר הוא כאשר כמות גדולה של רעשים וצלילים מוגשים לאוזנינו שאיננו יכולים לעבד, ולכן הם מאוד מהממים אותנו. יחד עם זאת, יכולת השמיעה שלנו מופחתת מאוד מתחת למים, כמו גם אותו מצב כאשר ישנם מרחקים נרחבים פחות או יותר ביניהם.
ניתן ליישם את המונח הקשבה גם ברמה החברתית. במובן זה עלינו לדבר על יכולתו ורגישותו של אדם להקשיב לאחר שמתקשר על ייסוריו, דאגותיו או חוויותיו. היכולת להקשיב ולכבד את המרחב של האחר הוא ללא ספק אחד הערכים הטובים ביותר שאדם יכול להראות מכיוון שמשמעותו להקדיש זמן לשמש תמיכה לנזקקים.
