הגדרה של מערכת אקולוגית מימית
מערכת אקולוגית זו אותה קהילה המוכנסת בסביבה מסוימת ובה יצורים החיים המרכיבים אותה מתקיימים באופן פעיל. בינתיים, מערכת אקולוגית מימית היא מערכת שקיימת במים, ואז מרכיביה החיים, הצמחייה ובעלי החיים מתקיימים במקביל ומתפתחים ממש במים.
לכוכב הלכת שלנו שני סוגים של מים, מלוחים (אוקיינוסים וים) ומתוקים (אגמים, נהרות, נחלים, לגונות, בין היתר), ולכן בעלי החיים והצמחים החיים באחד משני הסוגים הללו הם בעלי מאפיינים טבעיים שיאפשרו להם לשרוד בתנאים השוררים במערכות אקולוגיות של מים כאמור.
זה לא יהיה זהה עבור בעל חיים המותאם לחיים במי מלח להסתגל לתנאים השונים לחלוטין המתעוררים במים מתוקים. במקרים בהם אין התאמה לשינוי, מינים לעיתים קרובות נעלמים.
כל מערכת אקולוגית צריכה להתקיים משני סוגים של אלמנטים, ביוטיים (עם חיים) ואביוטיים (ללא חיים), אשר יחסי הגומלין היעילים שלהם יתרמו לאיזון והקיום של המערכת האקולוגית המדוברת.
בין הראשונים בולטים צמחים, בעלי חיים, פטריות וחיידקים, וביוטיקה כוללת אוויר, שמש, מים, אקלים, טמפרטורה.
כאשר אנו מדברים על אינטראקציה ועל הצורך בכך שכל האלמנטים שהוזכרו בפסקה הקודמת יהיו נוכחים, זה קשור לעובדה שהם זקוקים זה לזה כדי לשמור ולהתפתח במערכת האקולוגית של המים.
לפיכך, ירקות או זואופלנקטון הם מזון בסיסי של דגים קטנים מאוד וחיות מימיות כמו הלוויתן ובמקביל, זואו-פלנקטון זקוקים לאנרגיה שמספקת אור השמש כדי להמשיך לחיות. הדג הקטן ביותר בתורו הוא המזון שהגדולים יותר זקוקים לו ושאר צמחי המים משמשים גם מזון לפטריות ולחיידקים הנמצאים באותו בית גידול.
יש לציין כי למערכות אקולוגיות במים יש רלוונטיות עצומה בכל הנוגע לפיתוח פעילויות שונות כמו חקלאות, אספקת מים לצריכה אישית וייצור מוצרים מסוימים. עם זאת, עלינו להזכיר כי פעולה אנושית חסרת מצפון וחסרה, המתממשת בזיהום מים, מהווה לרוב איום קונקרטי וישיר על המשכיות החיים והמינים.
