הגדרה של אמין

זה ייחשב למשהו כמו מִתקָבֵּל עַל הַדַעַת מתי נראה אמיתילכן, משהו סביר הוא אמין מכיוון שהוא אינו מעורר שקר.

זה שנראה נכון ואמין

הסביר אולי אמיתי ואולי לא, אך יש לו מראה של הוויה, וזה הופך אותו לאמין, אפשרי.

כאשר מתרחש אירוע משטרתי שאין בו הרבה נתונים או עדים, אלא אדם יחיד שהיה עד לכך, רשויות המשטרה יקשיבו לו ואז אם הצהרותיהם יותאמו לאפשרי, קביל, על פי התרחיש והמומחיות. לאחר מכן הם יוכלו לקחת את העדות כאמינה כדי להמשיך בחקירה ולמצוא את אמיתות העובדה.

אמנם היזהר, אך דבר מתקבל על הדעת אינו בלתי אפשרי כי הוא עלול להיות שקרי במקרים מסוימים, בכל מקרה, כאשר הוא נחשב סביר הוא יסתיים בסופו של דבר בהקשר בו קיבלה את ההסמכה ההיא.

אני לא יודע אם מה שקרה חואן באמת קרה, בכל מקרה זה נשמע די סביר.”

השפעתם של הסבירים בסיפורת וקבלת מה שאינו אך קוהרנטי בהיסטוריה

לבקשת הספרות, התיאטרון והקולנוע, לסביר יש רלוונטיות והתבוננות קונקרטית מאוד מצד הצופים שכן, גם אם מדובר בסיפורת המוחלטת ביותר, תמיד יידרשו תנאים מסוימים של קוהרנטיות, כלומר הציבור בדרך כלל. מצפה שיגידו לו משהו אמין ואמין במסגרת שמציע המחבר הנדון.

כך, ביצירה אמנותית כמו ספר, סרט או סדרת טלוויזיה, אמיתותו של אותו הדבר תהיה יותר מכל מה שקשור ל קוהרנטיות בתוך היקום עצמו שמתייחס לאותו דברכלומר אל תבלבל את הסביר עם האמיתי או האמיתי, ביצירה המיוצגת על ידי שחקנים, שום דבר שקורה שם אינו אמיתי, זה חלק מבדיה, וזה ברור לכולם, בינתיים, האמיתיות תינתן על ידי ההתאמה בין הסיפור לבין מה שאנו תופסים כצופים. דמות שפתאום, ממש מהעטלף, ממריאה, מן הסתם, לא תהיה אמינה בכלל.

לכן, בהקשר זה, אמיתות אמיתית תהיה קשורה ל כבוד לכללים פנימיים של העבודה המדוברת; הצופה יודע היטב שמה שקורה בה קוהרנטי עם כל מציאות אחרת, אם כי הוא גם יודע שזה משהו לא אמיתי או דמיוני.

כדי להשיג אמיתות אמיתית, על המחבר לעקוב אחר כמה כללים שהז'אנרים עצמם כופים וגם כמה אחרים שהוא עצמו כופה. לדוגמא, בסרט מצויר כאשר אנו רואים דמות נופלת ממצוק ואחרי זה היא ממשיכה כאילו דבר לא קרה בסצנה הבאה, תמונה כזו תהיה מתקבלת על הדעת לאותו ז'אנר, מה שלא יהיה מתקבל על הדעת בעולם האנימציה הוא ש אנו רואים את אותה דמות שנפצעה מוטלת על הרצפה.

כעת עלינו להכין בזה פיסקה נפרדת שהזכרנו ולומר כי בחלק מהיצירות או ההצעות הבדיוניות "רישיונות מסוימים" מותרים "במובן זה מכיוון שהעלילה או הטיעון שהיא מעלה מחייבים זאת, ולמרות שזה לא יכול להיות סביר, כן זה עולה בקנה אחד עם הסיפור שמסופר.

דוגמה קונקרטית מאוד להבנת מה שאנו אומרים הוא סיפורו העממי של דרקולה.

גבר שנפטר שעדיין יש לו חיים וניזון מנשיכת קורבנותיו מהם הוא שואב את דמם.

כמובן שכל זה לא מתקבל על הדעת במציאות החיים, אולם במסגרת הסיפור קיים קוהרנטיות וקונקורדנציה שאינם מייצרים דחייה עבור הצופה, אלא ההפך נכנס לעלילה ועוקב אחר כל התרחשות בתשומת לב ו תוֹחֶלֶת.

לכן, הקוהרנטיות שהמחבר יודע להביא לעלילה היא מה שיהפוך אותה לבלתי אפשרית ובמקרה זה לא נרצה לשוות מה קורה לממשי, כי בדיוק כמו המקרה שכבר ציינו לגבי דרקולה אין לו מה לעשות עם האמיתי, עם היומיום שאפשר שזה קורה רחוק ממנו.