הגדרת שביל
ה נָתִיב זה כביש או שביל המאופיינים בכך שהם קטנים מאוד וצרים ונמצאים בעיקר באזורים כפריים, למשל, הוא מסווג כדרך כפרית.
המשימה הבסיסית שממלאים סוגים אלה של כבישים היא איחוד של כפרים או עיירות קטנים מאוד ועל כן הם נחשבים כדרכים משניות ואף שלישוניות, למשל, אולי אינן מסומנות ואפילו לא סלולות. נושאים אלה קשורים קשר הדוק לעובדה שמדובר בכבישים שאינם בעלי תפוצה אינטנסיבית במיוחד, כמו במקרה של מסלול לאומי, הם נעים בעיקר ברגל, באופנוע או באופניים, ולכן ניתן לקחת רישיונות אלה הם לא נמצאים מרוצפים או שכבת אספלט דקה מאוד.
בתקופות הנידחות ביותר של תקופתנו הם שימשו לאיחוד אוכלוסיות ברגל או באמצעות חמור.
עם זאת, למרות שלא הציגו זרימת תנועה אינטנסיבית, יש לציין כי בכל מקרה, יש לנסוע בהם בזהירות רבה ובמודעות, מכיוון שרובם בהחלט צרים ומעוקלים, מה שאומר שהם יכולים להיות מסוכנים מאוד אם הם נחצה במהירות גבוהה.
עַל סְפָרַד ישנם שבילים רבים בהם נוסעים ברגל או באופנוע על ידי תיירים או מבקרים. יש להם שילוט בקפידה או שיש להם מדריכי תיירים המספקים מידע על התרבות והסביבה במקום.
כיום, יחד עם סוגים אחרים של דרכים כפריות, נעשה שימוש נרחב בשבילים לפריסת תרגול ספורט תיירותי המכונה תיירות פעילה שמטרתם העיקרית להיתקל בהרפתקאות שונות בסביבה טבעית.
בין סוג זה של תיירות פעילה בולט ללא ספק טיול רגלי, שהוא מעין טיפוס הרים שאינו תחרות המתרחש בשבילים. אחת המטרות העיקריות של סוג זה של הצעה היא לקרב אנשים לסביבה הטבעית ולהרחיק אפילו את הרעש המרהיב של העיר. והכוונה האחרת היא שהאנשים העוסקים בה יוכלו לגלות את המורשת התרבותית והאתנית של אזורים שונים, תוך שימוש בדיוק בדרכים מסורתיות אלה.
