הגדרת צו
מעשה מינהלי בעל אופי של נורמה המוכתבת על ידי הכוח המבצעת
צו הוא החלטה הנובעת מרשות מוסמכת בעניין זה שמטרתה והיא תפורסם ברבים בצורות שנקבעו..
המכונה גם חוק הגזירה, זה סוג של מעשה מינהלי, בדרך כלל מהכוח הביצועי, שיש לו תוכן רגולטורי נורמטיבי שדרגתו נמוכה יותר מבחינה היררכית מהחוקים.
הגזירה הינה כלל כללי המגיע מרשות מבצעת שאינה מחוקקת. כידוע, הכוח המחוקק הוא הגוף שעל פי עיצוב החוקה הלאומית אחראי על קביעת חוקים. עם זאת, בכמה מצבים מיוחדים מיוחסת לכוח המבצעת הכוח לחוקק באמצעות גזירות. רק גורמים המפגינים את הצורך והדחיפות של עניין המעצימים את הכוח המבצעת בעניין זה, נושא זה מאושר חוקתי.
מיושם במקרים של צורך ודחיפות
חקיקת חוקים היא הליך מובנה של הכוח המחוקק ותמיד ידרוש את אישור הצעת החוק בשני החדרים המרכיבים אותה, של הצירים ושל הסנאטורים, נמוכים וגבוהים בהתאמה. ואז הכוח המבצעת הוא שיש לו את היכולת לחוקק אותו או להטיל עליו וטו. התהליך אינו מיידי, כפי שראינו, הוא דורש טיפול בישיבות בשני החדרים בהם ידונו, וגם לאחר הדיון והאישור שלו עליו להיבדק על ידי לשכה מיוחדת. ההקשר הזה יוצר שלפני חירום על המעצמה המבצעת לנקוט בגזירה לביצוע נורמה, אך כמובן שהיא פועלת בחיסרון בהיותה החלטה חד צדדית של ראש ההוצאה לפועל ושלא נידונה כהלכה על ידי נציגי העם בקונגרס.
מאידך, עלינו לומר כי במדינות רבות נעשה שימוש חוזר בגזירה וכי גובל בעודף, כלומר נשיאים רבים משתמשים בכלי זה גם מבלי להוכיח באופן משכנע את דחיפותם של אותם נושאים שהם להקים על פי צו.
ברור שזו חרב פיפיות שכן העברת כוחה של הכוח המחוקק, ההנהלה, עלולה לגרום לסוג כלשהו של ניצול לרעה של כוח. לכן כל כך חשוב שהגזירות ייבדקו על ידי הכוח המחוקק.
במהלך הדיקטטורות הצבאיות שאסרו על פעולת הכוח המחוקק, נעשה שימוש רב ביותר בגזירות לחקיקה בנושאים מסוימים.
השימוש בגזירות בארגנטינה
בינתיים ישנן שינויים במובן ההיררכי הנ"ל, בהתאם למדינה המדוברת. לדוגמא, ב ארגנטינה במקרה שזה נדרש על ידי מצב חירום כלשהו, זה יהיה כוח מבצעת אשר באמצעות גזירות יסדיר חוקים. על פי סמכות השיפוט המקבילה, תהיה זו המעצמה המבצעת, מושל פרובינציה או ראש ממשלת העיר האוטונומית שעליה יופעל פרסום הגזירות.
כמו כן, במקרה שהכוח המחוקק נמצא בהפסקה או ללא פעילות עקב נסיבות חריגות כלשהן, ההנהלה, באמצעות מה שמכונה צו הכרח ודחיפות , עשויים להשתלט על זכויות חקיקה, אשר מאוחר יותר יש לאשרם על ידי הכוח המחוקק.
ה DNU, כפי שהם ידועים בארגנטינה, נהנים מתוקף וישות החוק למרות העובדה שהכוח המבצעת הוא שמפרסם אותם. יש לסנקט DNU בהסכמת השרים, כלומר גם הרמטכ"ל וגם השרים חייבים להשתתף ביצירתו. לאחר חוות הדעת, על הרמטכ"ל להתייצב בפני ועדת הקונגרס הדו-קאמרית כדי להמתין להחלטת כל אחד מהתאים.
אם שניהם דוחים אותה, הגזירה מאבדת את תוקפה סופית.
בינתיים, עבור אותם פעולות מינהליות קבועות בהן אין צורך במפורש בגזרה, היא תוסדר באמצעות החלטות, בדרך כלל שניתנו על ידי המשרדים או על ידי מוסד ממלכתי כלשהו.
מצד שני, זה נקרא צו מלכותי לגזירה שאושרה על ידי מועצת השרים ובהמשך אושרה על ידי המלך, שמתברר שהיא בצורה כלשהי צורה מקבילה של חוק הגזרה במלכויות פרלמנטריות.
