הגדרת ערבויות אינדיבידואליות
התחייבויות אינדיבידואליות הן כל אותן שאלות החוק, שאדם מגיל לידה ייהנה ועשוי לדרוש לממשן ומטרתן הסופית היא השגת שלום, הרמוניה וסדר בחברה בה הם נמצאים. יש להם גם מרחב בכל הנוגע להבטחת דו קיום שלווה בין גברים החולקים וחיים באותה טריטוריה, בהשגת צדק ורווחה חברתית והשגת טובת הכלל..
כל הפרטים ללא קשר לגזע, לאום, מין, גיל, אמונה דתית או פוליטית הם הבעלים של ערבויות אלה מרגע לידתם. שום דבר ואף אחד לא יכול להפר אותם ובינתיים המדינה חייבת להגן על כבודם.
בין הערבויות האישיות אנו יכולים לצטט את העבודה, להסתובב בחופשיות בכל השטח הלאומי, להביע דעות, להצהיר על כת נתונה ולהבטיח את פרטיות ההתכתבות.
החוקה, שלטון האם המכיל את הערבויות
הפרט מבטיח שיש לכל אדם באה לידי ביטוי בחוקה הלאומית של האומה, שהיא הנורמה האם של כל הנורמות ושאליהן כולם מסכימים בצורה כלשהי, כלומר, הם מחזיקים בדרגה חוקתית ונחשבים בסיסיים במערכת הפוליטית שהחוקה המקבילה ייסדה כדין. במילים אחרות, ערבויות אינדיבידואליות הן זכויות חוקתיות. בינתיים, האוריינטציה שלהם היא תמיד בכיוון חיובי כלפי כבוד האדם. יש לציין כי ערבויות חיוניות להתפתחות מערכות פוליטיות.
ל החוקה הלאומית נחשבת לחוק העליון של מדינה והיא שתקים את הארגון, את התפקוד, את המבנה הפוליטי וגם את זכויות הפרט והערבויות של מי שיושב באותה מדינה.
זהו גם המסמך המקסימלי המאפשר להבדיל בין אומה אחת לאחרת.
מכיוון שמדובר בחוק האם, כפי שאמרנו, כל הלכה מזערית המתנגדת לו עשויה להיות מוכרזת כבלתי חוקתית מכיוון שלשום חוק אין את החשיבות המהותית שיש לחוקה הלאומית.
בין הזכויות החוקתיות המעניקות ערבויות אינדיבידואליות ניתן למנות זכויות יסוד או דור ראשון מוכרות, כולל אלה הנוגעות לבני האדם, ואילו אלה המכונות דור שני הן כלכליות, חברתיות ותרבותיות. בדור השלישי הזכויות הקשורות לחיים ממוקמות בסביבה אופטימלית והרמונית.
חלוקת ערבויות אישיות
ניתן לחלק את הצהרת הערבויות האינדיבידואליות למספר חלקים, המורכבים מה- זכויות חופש, ביטחון משפטי, שוויון ורכוש.
ערבויות השוויון כוללות: שכל אדם שווה בפני החוק וכי במקרה לא יהיו הבחנות בעניין זה, בנוסף, עליו ליהנות מהזכויות המוענקות על ידי החוקה, מאיסור העבדות מכל נקודת מבט, כל האזרחים יזכו לאותן זכויות ללא הבחנה, איסור על תארים אצילים ופרוארים.
בתוך ערבויות החירות אנו מוצאים את שלושת החלוקות הללו: החירויות הגלומות באדם האנושי, החירויות המתאימות לאדם הפיזי וחירויות העם בכל הנוגע למישור החברתי. במובן זה, מכירים בכך שהאדם חופשי להחליט איזה אורח חיים הוא רוצה לנהל, מה הוא רוצה לחשוב או להרגיש בעניינים פוליטיים ודתיים.
בינתיים, הערבויות לביטחון משפטי כרוכות: הזכות לעתור, מעצרו של אדם על ידי כוחות הביטחון רק בצו שיפוטי והזכות לקבל את משפט המשפט ביעילות וביעילות.
מצד שני, הם גם מגנים על אנשים מפני הפרעה במרחבים הפרטיים שלהם ללא הצדקה.
ולבסוף, הערבויות הנוגעות לרכוש גורסות כי האדמות והמים בתוך אזור תואמים את המדינה, שתהיה לה הזכות להעבירם ליחידים, וכתוצאה מכך נזק לרכוש פרטי.
יש לציין שבחלקים מסוימים בעולם ניתן להשהות ערבויות אישיות כאשר יש תרחישים של התקפה, פלישה חיצונית או כל תהליך אחר שמשנה את השלום. החלטת ההשעיה היא באחריות הכוח הביצועי שבפעילותה.
