הגדרה של מיסטיקן
מיסטי מובן ככל מה שקשור למיסטיקה, לקשר הרוחני שאנשים יכולים לפתח עם החוץ. המונח מיסטיקן הוא שם תואר מזכה המשמש, אם כן, לייעוד אנשים או סיטואציות שקשורות למיסטיקה או מיסטיקה.
המונח מיסטיקן מקורו במיו היווני, שפירושו לעצום את העיניים, וממיומאי שפירושו ליזום אותו.
חוויה היא מיסטית כאשר אי אפשר לאמת אותה על ידי התבונה או החושים, מכיוון שהיא באה מתוך ידע עצמי רוחני
כאשר אנו מדברים על אדם כמישהו מיסטי, אנו מתייחסים לאדם שיש לו צד רוחני מפותח, אולי יותר מהאדם הממוצע, ומפגין רוחניות או קשר זה עם מה שמעבר לחיים הארציים, לא רק מפעולות כאלה. כתפילה, מסירות נפש או תשוקה למושא הערצתם, אך גם פעמים רבות בדרך של לבוש, בדרך של תקשורת, בגישות שלוות, רגועות או רגועות למדי שיש לה וללא ספק קשור למערכת היחסים האינטימית ההיא עם מה שאנחנו לא יכולים להבין באופן רציונלי.
פעמים רבות, החברה הנוכחית בה אנו חיים שוכחת לקחת בחשבון צד מיסטי, ומתעניין יותר בדברים או חששות ארציים או חומריים. זו הסיבה שכאשר יש לאדם רמה גבוהה של מיסטיקה, או רואה את עצמו כאדם מיסטי, הוא נוטה להתנגש עם שאר העם, לטוב ולרע. לפיכך, אדם מיסטי יכול בקלות להפוך למושא לסוגים שונים של לעג, משום שאנשים מפסיקים לראות את המסירות או את התשוקה שהם מרגישים להבין אותה כאדם יוצא דופן. פעמים אחרות, אדם עם מידה גבוהה של מיסטיקה יכול להיראות בעיני רבים כדוגמה מעניינת לחיים המציעה דרך אחרת להתקרב למציאות ומספקת רעיונות משמעותיים רבים עבורה.
מיסטיקנים במסורת הדתית הנוצרית
סן חואן דה לה קרוז וסנטה תרזה דה ז'וס היו ספרות ספרדית של המאה השבע עשרה ושניהם הביעו חששות רוחניים עמוקים בעבודותיהם. במובן זה הם חיפשו איחוד עם אלוהים בנפשם.
במילים אחרות, באמצעות תהליך של הפנמה הרחק מההיגיון והחושים, הם החלו בחיפוש רוחני, המכונה גם תאורה אלוהית. במיסטיקה הכוונה היא שנשמת האדם תתחבר עם נשמת האל, ואיחוד זה ידוע כדרך היחידה. יש לציין כי במסורת הנוצרית התפילה היא אחת הדרכים בהן משתמשים מיסטיקנים.
במסורת המזרחית
בחלק מהדתות והפילוסופיות המזרחיות חסידיה נחשבים למיסטיקנים, שכן הם מבקשים להשיג הגשמה ואושר פנימי. במסורת ההודית של הוודות ובבודהיזם ישנן גישות בקווים אלה. טכניקות מדיטציה מסוימות או תרגול יוגה משלבות תחושת קיום מיסטית.
יחד עם זאת, מצבי התודעה הגבוהים יותר בבודהיזם הם צורות אינטראקציה באותה מידה בין הרוח לבין התודעה האינסופית של הקוסמוס.
בפילוסופיה
במובן הכללי, מיסטיקה כגישה אישית מתמקדת בביצוע פעילות בעלת אופי רוחני על מנת למזג את נפש האדם עם האלוהות או הכוחות השולטים בעולם.
גישה זו הייתה חלק מהאסכולה הניאופלטונית בעת העתיקה, שכן הפילוסופים של זרם זה חיפשו את הארה הפנימית של הנשמה ולשם כך הם התעמקו במודיעין אינטואיטיבי ולא אינטליגנציה רציונלית בלבד.
חוויותיו הפנימיות של מיסטיקן אינן ניתנות להסבר במובן האנליטי ואינן ניתנות לביטוי במילים. זה משהו שאי אפשר לדבר עליו אבל אפשר לחוש בו.
לבסוף, כמה פילוסופים שאלו האם מיסטיקה היא סוג של ידע או שהיא פשוט דרך לבטא התעלות.
