הגדרת המצאה
המצאה היא יצירת אובייקט, מוצר, תיאוריה או תהליך הכוללים תמיד שינוי של חומר או חומרים מסוימים. כידוע, יכולת ההמצאה היא אנושית כמעט אך ורק במקרים ספורים, בטבע רק האדם פיתח אפשרות לקחת ממנה אלמנטים כדי להפוך אותם לתרכובות בעלות מורכבות ותועלת רבה יותר.
כאשר מדברים על המצאה, מתייחסים לשתי דרכים אפשריות להרכיב אלמנט חדש: מאלמנטים או מוצרים קיימים (שבדרך כלל משופרים או משתנים) או מאפס כתוצאה מהתפתחות אולי לא צפויה ומפתיעה. מטרת ההמצאות יכולה אפוא להיות ברורה, אך ניתן לקבוע אותה גם אחורית אם היצירה המדוברת היא תוצאה של תהליכים שלא נחשב בעבר. עם זאת, ההמצאה תמיד מרמזת על חריגה מהנורמה ומהנתיבים שנקבעו מראש, בין אם אנחנו מדברים על המצאות שנועדו ובין אם לא.
כמובן, המצאות אנושיות יכולות להשתנות גם מבחינת ההשפעות שלהן: בעוד שלחלקן הייתה חשיבות רבה לאנושות, אחרות חלות על שימוש יומיומי ולכן יכולות להישאר מעט מבלי משים בהיסטוריה כולה.
התהליך שבו האדם מגיע לייצר המצאה מתחיל בדרך כלל בצורך לפתור בעיה, קושי או לשפר משהו שנחשב לחסר. זה הרגע בו הממציא המדובר מתכנן אלמנט או מוצר חדש ולאחר שעליו לעשות זאת על ידי בניית המבנים המתאימים (חומר או מופשט). השלב הסופי של המצאה קשור בדרך כלל להוכחה, הצדקה או בדיקה של אלמנט כזה כדי לבדוק אם פעולתו אכן מיושמת על מנת לספק צורך כזה.
