הגדרת אתנוצנטריות
זה נקרא עם המונח של אתנוצנטריות ל אותה אידיאולוגיה המקיימת ומציעה שתרבות האדם והגזע שלו יתגלו כעדיפים על השאר.
אידאולוגיה המעלה את התרבות והגזע של האדם מעל השאר, בהתחשב בשאר הנחותים
זאת אומרת, מי שמקדם מגמה זו נוטה להציע טיפול מרתיע לקבוצות אתניות אחרות, וכמובן שבניגוד לפעולה זו, הם יעלו את שלהם, בעיקר בגלל שזה עמדה קיצונית.
במובן זה, חשוב מאוד להזכיר שדווקא בגלל שמדובר בעמדה קיצונית יתר היא זו נמצא על הגבול, ופעמים רבות זה חורג מכך, של להיות אלים נגד בעלי תרבות אחרת, אפילו להעמיד פנים שהם מיגור מוחלט.
היא מבוססת ומתמשכת על אפליה של האחר
תוצאה נפוצה נוספת של אתנוצנטריות היא אפליה של כל מה שאינו תואם את הצעת התרבות של עצמו.
הנאציזם הביטוי האכזרי והסמל ביותר שלו
נאציזםאין ספק שזה אחד הביטויים הסמלים ביותר של אתנוצנטריות, ומצד שני, ראוי לגנאי ובזוי שאפשר למצוא בהיסטוריה, על הפעולות שביצע בשמה, כלומר, זה רדף באכזריות ורצח אלפי יהודים כי הוא ראה בכך גזע נחות משלו.
כידוע, היטלר, קידם את הרעיון שהציוויליזציה היהודית נחותה ואז הוצע להילחם בה ולהעלים אותה עם התמרונים והכלים האלימים ביותר כמו מאסר בתנאים גרועים מאוד במחנות ריכוז בהם נאלצו לבצע עבודות כפייה וגם הרג. שימוש בשיטות האכזריות ביותר.
אחת מאותן המתודולוגיות העקובות מדם הייתה זו של תא הגז, שהורכב מחדר אטום אליו מוחדר גז עם רעל, או שמא סביר לחנוק אנשים או בעלי חיים.
הנאצים היו אנשי התרבות הגדולים ביותר במסגרת מלחמת העולם השנייה, ומלחמה זו כוונה במיוחד לעם היהודי.
תאים אלה היו מסודרים במקומות תת קרקעיים שהודמו כמקלחות קולקטיביות.
הם היו מבודדים וההערכה היא שבין אלף לאלפיים וחמש מאות אסירים יכולים להיכנס אליה; המוות הגיע תוך כמה דקות לכולם, תוך לא יותר מ -25 דקות.
ועדה נאצית בכירה הורתה על השימוש בה כחלק מפרויקטה בשנת 1941 והיא נמשכה עד נפילתו של היטלר, וגרמה למעשי טבח עקובים מדם ואנשים.
בשיטה זו, הנאצים התווכחו בתוכניתם, הידועה בכינויו העממי הפיתרון הסופי, ומאוחר יותר כינו את השואה, אשר, כפי שראינו, כללה בעצם גירוש או השמדה של כל אדם יהודי מעל פני האדמה.
קל לזהות אתנוצנטריסט מכיוון שנשמע דברים כמו: “המדיניות שלנו היא הטובה ביותר, המנהג הזה של בן זוג הוא אחד הלא נעימים והפרימיטיביים שראיתי במדינה הזו", בין השאר.
השימושים והמנהגים, דרך הדיבור, דרך ההתנהגות, האמונות והדת, הם בדרך כלל מושאי השיפוט של אתנוצנטריות ואז עליהם ייפול כל כובד הקפדנות של ה.
יש לציין כי באתנוצנטריות, כל מה שמנותח יעשה תמיד במסגרת ההצעות והפרמטרים שהתרבות עצמה תומכת בהם.
יהירות ויהירות, כמובן, ישלטו במבט על השונה.
כל ההבדלים אותם תרבות אחת מציגה ביחס לאחרת הם אלה שיקבעו בסופו של דבר את הזהות התרבותית.
בדרך שממול לזרם זה אנו מוצאים את עצמנו רלטיביזם תרבותי שעל ידי הערכת תרבות משל עצמו וקריאה להעלות ערכים לאומיים מכריז גם על כבוד לתרבויות אחרות.
למרות שבחלקים מסוימים בעולם ובאנשים מסוימים ישנם שרידים לאתנוצנטריות קיצונית, עלינו לומר כי בעשורים האחרונים, וכתוצאה מהטרגדיה של השואה, הנוהג לבוז לאחר רק בגלל שהם אינם מתיימרים אותם רעיונות, אותה תרבות, או מכיוון שיש לה גזע אחר אינם חוזרים על עצמם, אפילו יותר מכך, הם נידונים באופן נרחב על ידי רוב האנשים.
גם במובן זה של שיפור, השפעה הגלובליזציה, תופעה שיצרה שבחלק אחד של העולם, למשל, במטרופולין אירופי, תרבויות שונות מתקיימות זו לצד זו בהרמוניה.
אין ספק, אתנוצנטריות היא אידיאולוגיה משונה ומפוקפקת בשל האפליה עליה היא מבוססת, וכפי שכבר ראינו מציגה במקרים מסוימים מצבים אלימים מאוד.
