הגדרת תקנות העבודה
סביבת העבודה איננה מערכת כאוטית בה כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה בכל עת, אך העבודה מוסדרת גם על ידי קוד משלה שבא לידי ביטוי בתקנה המשמשת בסיס לניהול טוב של עסק. לכל עובד קבלני שהופך לחלק מכוח העבודה של החברה יש זכויות אך יש לו גם חובות שיש למלא. והחתימה על חוזה נותנת ערך משפטי להחלפת שירותים זו.
תקנות העבודה קובעות את מערכות היחסים של מערכת העבודה המתרחשות במקום ספציפי. יש לציין כי הכללים אינם אוניברסליים עבור כולם אלא שלכל מדינה יש קוד משלה. לכן הכלל תקף במדינה ספציפית, בהקשר שלה.
כללים שיש לעמוד בהם
תקנות העבודה מראות על ערך החוק כמערכת ולא כמערכת משפטית. יתכנו סטנדרטים בינלאומיים, תקנים לאומיים אחרים, או גם תקנים ספציפיים לקהילה ספציפית.
תקנות העבודה הינן הוליסטיות במהותן, כלומר הן מגיבות לכל העניינים העסקיים מנקודות מבט שונות. לדוגמא, הוא מכסה מניעת סכנות תעסוקתיות ומתייחס גם לניהול משאבי אנוש.
באמצעות תקנות מנוהלים גם עניינים יומיומיים כמו מספר ימי החופשה שיש לעובד בשנה. תקנה זו מרכזת חוקים ותקנות החלים על מצבים ספציפיים העלולים להתרחש במקום העבודה, לפיכך מדובר במענה לאירועים מסוג זה על מנת להקל על ניהול וארגון עסקי טוב. קריטריון הצדק טבוע גם בכל התקנות.
נורמות המסדירות את מערכת העבודה
כל כלל מהווה אינדיקציה שיש לעמוד בה ואי ציותה מייצרת השלכות קונקרטיות. לדוגמא, ניתן לסלק עובד מעבודתו אם הוא כל הזמן לא ממלא אחר הכללים ונעדר מימיו ללא הסברים. הכללים קיימים מסיבה, אולם הם ניתנים לבדיקה, כלומר, הם יכולים להיות פתוחים לשינויים. אך על הרשויות המוסמכות להסדיר שינויים כאלה.
צילומים: iStock - djedzura / EdStock
