הגדרת מוות מכובד
מוות מכובד הוא זכותו של כל אדם, בייחוד חולה סופני, למות בכבוד ללא צורך, אם אינו רוצה בכך, להיות נתון לשיטות הפולשות לגופם.
זכותו של חולה סופני להחליט למות בצורה מכובדת, מבלי להיות נתון לטיפולים פולשניים יותר ולקבל רק טיפול פליאטיבי
ה מוות מכובד הוא הרעיון המאפשר לייעד את זכותו של כל חולה הסובל ממחלה בלתי הפיכה ובלתי ניתנת לריפוי ונמצא במצב בריאותי סופני, להחליט ולהביע את רצונו לדחות את ההליכים, בין אם הם: הליכים כירורגיים פולשניים, הידרציה, האכלה ואף החייאה באמצעות מלאכותית, על היותו אותו יוצא דופן ובלתי פרופורציונאלי ביחס לסיכויי השיפור וליצור למטופל עוד יותר כאב וסבל.
אז, מוות מכובד, הידוע גם בשם אורתותנזיה, נותן מסגרת חוקית להחלטת המטופלים או בני המשפחה לשים קץ לחיים כאשר מצב הבריאות מוצג כבלתי ניתן לריפוי, והדרך החופשית לרופאים להמשיך בהתבסס על החלטה זו.
המטופל או המטופל הסופני הוא מונח המשמש ברפואה לציון אדם הסובל ממחלה שאינה ניתנת לריפוי ומוות קצר מועד צפוי כתוצאה בלתי נמנעת.
זה משמש בדרך כלל במקרה של חולים הסובלים ממחלות כגון סרטן, או מצבי ריאות ולב מתקדמים למדי.
שלב הטרמינל מתחיל ברגע בו מצוין להניח טיפולים מרפאים בצד ולהוציא לפועל את אלה המכונים פליאטיבי, כלומר כאלה המשמשים למניעת סבל של חולה סופני וכי הוא יכול להגיע לתוצאתו הדרך הכי רגועה ומכובדת שיש.
טיפולים פליאטיביים אלה מכוונים לכאב גופני וגם לתסמינים פסיכולוגיים שמחלות סופניות מייצרות בדרך כלל.
כאשר תוחלת החיים של המטופל אינה עולה על שישה חודשים, הם מסווגים כחולים סופניים.
אחד הרגעים הקשים ביותר עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוא להעביר למטופל ולמשפחותיהם את המצב הסופי של מצבם, וכי לאחר התקשורת הם בדרך כלל עוברים שלבים שנעים בין הכחשה, כעס, דיכאון ולבסוף קבלה.
ההבדל מהמתת חסד
יש לציין כי מוות מכובד שונה מזה המתת חסד בכך שהיא לא מציעה בשום אופן את הציפייה למוות של המטופל המדובר כפי שקורה בהמתת חסד.
בהמתת חסד, בין אם מדובר במשפחה, איש מקצוע בתחום הבריאות, בין היתר, צופה את מותו של החולה הסופני עם או בלי הסכמתם מראש מכיוון שהם אינם יכולים לשאת עוד את הסבל שנגרם כתוצאה מהמצב ולשים קץ להארכה חיים מלאכותיים.
זה יכול להתבצע באמצעות הזרקה ישירה של תרופות המביאות מוות על ידי מנת יתר המוזרקת, או על ידי הפסקת פתאום הטיפולים או אספקת המזון.
יש כמה מדינות שיש להן חקיקה מיוחדת לסוג מצבים מסוג זה הממותג בתוך המוות המכובד, במטרה להסדיר אותן ולתת להן מסגרת חוקית כדי למנוע תביעות או בעיות שיפוטיות עתידיות, כך המקרה של הרפובליקה הארגנטינאית שעושה כמה שנים היא העבירה על פי החוק את דחיית כל טיפול שמאריך את החיים באופן מלאכותי.
במקרה הארגנטינאי, הן המטופל והן בני משפחתו יהיו אלה שיכולים לתת הסכמה עם צאת המצב.
לגבי המתת חסד אין מסגרת חוקית, ולפי המקרה היא שאם מוכח המוות על ידי אופן זה הוא יכול להיות מסווג כ רצח, או עזרה או הזדה להתאבדות.
בין הטיעונים לטובת מוות מכובד בולטים הדברים הבאים: הימנעות מאכזריות טיפולית, הומניזציה של רפואה, כיבוד האוטונומיה של המטופל בכל הנוגע לאיכות חייו והימנעות מהעמדה לדין של מקרים מסוג זה.
