הגדרת הגשה
הכניעה לאותו מעשה מובנת באמצעותה אדם מטעה באחר, מכריח אותה לעשות משהו בניגוד לרצונה, לכפות, גורם לה להרגיש רע עמוק. הכניעה מתחילה מתחושת סוטה שגורמת לאדם (במודע או שלא במודע) להרגיש עליון על האחר וליהנות מלהתייחס אליו בהנאה. אף על פי שקיימת כניעה בין בעלי חיים, הסכנה של כניעה בין בני אדם טמונה בכך שלעיתים להיות בהכרה מייצר תחושה של התמכרות או הנאה שמתפתח האדם המגיש, ולכן הכניעה הופכת להיות מעשה. נפוץ ומחריף יותר ויותר.
פסיכולוגים ואנליסטים מתארים כניעה כפעילות נורמלית או משותפת בין יצורים השייכים לאותה קהילה או לא. כניעה לא רק פוגעת בנפש ולעיתים קרובות גם במבנה גופו של האדם הסובל ממנה, אלא גם יוצרת תחושת התמכרות של הנאה ועליונות אצל מי שמפעיל אותה. אף על פי שההגשה אינה מבוססת על אלימות פיזית, היא כרוכה תמיד באלימות פסיכולוגית או רגשית כלשהי מהרגע שאדם אחד מכריח או מכריח אחר לעשות משהו בניגוד לרצונו. יתר על כן, הכנעה תמיד מרמזת על רמת השפלה, השפלה והכחשה גבוהה של מי שנתון.
כניעה היא כיום דרך פעולה נפוצה במיוחד בקרב קבוצות חברתיות מסוימות, למשל מגברים לנשים, מהעשירים ועד לעניים, מאלה שיש להם ידע למי שלא וכו '. עם זאת, לאורך ההיסטוריה של האנושות האדם פיתח מעשים המרמזים על סוגיה כלשהי של כניעה, אפילו ברמות שאינן מקובלות כיום. זה המקרה של עבדות או עבדות, שניהם שתי צורות של עבודת כפייה שמנעו מהאדם לפעול בחופשיות והכפיפו אותו למשאלות ולפרקטיקות האלימות של אדוניו או בעלי הכוח עליהם. היסטוריה של מלחמות הייתה גם דרכים 'מוצדקות' להפעלת הכפפה לאוכלוסיות מובסות.
