הגדרת דלתא
בין התצורות הגאוגרפיות השונות המתרחשות על כדור הארץ, הדלתא היא ללא ספק אחת המעניינות ביותר. כאשר אנו מדברים על דלתא אנו מתייחסים לאותה תצורה המתעוררת בפתח נהר לכיוון הים ומאופיינת ביצירת ערוצים או ענפים רבים של אותו נהר. זה יוצר מעין רשת של ענפים קטנים של הנהר שכולם הולכים לכיוון הים.
בדרך כלל, היווצרות דלתא באזור מסוים קשורה לגרירה טבעית של משקעים שהמים מייצרים ושנוטה ליצור חלקי קרקע שיכולים להיות פחות או יותר מוצקים. כך, בסופו של דבר, הנהר המקורי מתחלק לזרועות קטנות רבות שחוצות את שרידי המשקעים הללו וממשיכות את מהלכן לעבר הים שם כולן חוזרות יחד. באופן הגיוני, נוכחותם הרבה של משקעים הופכת את ערוץ הנהר למהיר ורגוע פחות, ויכול לנצל אותו מנקודת מבט אנושית בצורה נגישה יותר. גם במקרים רבים, ובהתאם למיצוק ערימות המשקעים, ניתן להקים מרחבי גישה שיוכל לאכלס את האדם.
דלתות יכולות להיווצר גם על ידי פעולת מים על היבשה, ובמקרה זה השחיקה היא מתחת למים ונמשכת אלפי שנים. דוגמה אופיינית לדלתא מסוג זה היא זו שנוצרת בנהר הגנגס, בהודו. דלתות מפורסמות וחשובות מאוד הן אלה הנוצרות בשיאו של נהר הנילוס (מצרים), נהר המיסיסיפי (ארצות הברית), נהר האמזונס (ברזיל), נהר טיגרה (ארגנטינה), נהר פאראנה (ארגנטינה). , Ebro (ספרד) או הוולגה (רוסיה). כל אלה הם רק חלק מהדלתות הקיימות שכן בחלקים רבים בהם הנהר מתחבר לים מופיעה תצורה גאוגרפית זו.
