הגדרת הצדקה

הצדקה היא טיעון התומך או תומך ברעיון. במילים אחרות, זוהי דרך להסביר משהו המשמש כהשלמה או הבהרה של אמירה קודמת.

מושג הצדקה משמש בשפה יומיומית, בהקשרים פורמליים ולבסוף בתחום המחקר המדעי

עלינו להצדיק את מה שאנחנו אומרים

אם אמיר הצהרה, סביר מאוד כי בן שיחי יבקש ממני הבהרה, כלומר הצדקה לכך. כשאנחנו עונים על השאלות מדוע, כיצד או מדוע אנו נותנים הצדקה שלנו למשהו, כלומר סוג כלשהו של סיבות או מניעים הקשורים למה שאנו אומרים.

לפעמים אנו אומרים דברים שאינם מקובלים על אחרים ובתגובה אנו נדרשים להסבר המשמש הצדקה.

לכל טענותינו יש מידה של הצדקה. לפיכך, אם אני אומר שיש לי אמון בכוחם של הכוכבים, סביר מאוד שמישהו ישאל אותי מה מצדיק את הרעיון הזה. ישנם רעיונות שיש להם הצדקה לוגית שאין לערער עליה (למשל, אלה שמבוססים על סילוגיזמים לוגיים). נוכל לאשר שלדעה ולאמונה יש הצדקה "חלשה" ושימוש בתבונה מהווה הצדקה "חזקה".

הצורך שלנו להצדיק רעיונות או התנהגויות ברור מאליו. עם זאת, אנו מוצאים גישות או התנהגויות בלתי ניתנות לצידוק, שהן אלה שנראות בלתי הגיוניות.

הקשרים פורמליים

אם אצטרך לטעון טענה בכתב ביחס לשירות לקוי, אאלץ לציין כמה עובדות וללוות אותן בשורה של סיבות התומכות בבקשתי. משהו דומה קורה בשפה המשפטית (למשל, משפט חייב להציג הצדקה משפטית).

אם חבר בגוף רוצה להציג פרויקט לשיפור היבט כלכלי או ארגוני כלשהו, ​​עליו גם להצדיק את הפרויקט (בעצם מדוע הוא נעשה ולמה הוא מיועד). בתחום ההיגיון הפילוסופי, כל הטענות מלוות בצידוק כלשהו (למשל, ההצדקה הפילוסופית של רעיון המדינה).

במחקר מדעי

במסגרת התיאורטית של המחקר, על מדען לטעון את היתרונות העומדים לקבל ואת השימוש שעומד להינתן. הצדקת חקירה כוללת תשובה לשאלה "לשם מה" (במובן זה, פרויקט מדעי ופרויקט עסקי חולקים את אותה מטרה).

עם זאת, בהקשר של המתודולוגיה המדעית, תיאורטיקנים מדעיים מתייחסים למושג מורכב יותר, תורת ההצדקה. גישה זו היא אפיסטמולוגית, שמשמעותה במילים פשוטות היא שעלינו לדעת כיצד אנו יודעים משהו על מנת לקבל ערבויות שזה משהו אמיתי. ראשית, אפיסטמולוגיה, חוקרת את הסיבות התקפות מבחינה לוגית. מאידך, תחום זה חוקר את השיטות הנהוגות בפעילות מדעית (השיטה ההשראתית, הדדוקטיבית או ההיפותטית-דדוקטיבית).

ניתוח ההצדקה המדעית בוחן את כל התהליך האינטלקטואלי שבאמצעותו אנו יוצרים רעיונות (יצירת השערה, אימותה, ניגודו ואישורו הסופי). עליכם לחשוב שהמדע הוא ניסיון של ידע תקף ובלתי הפיך, וכתוצאה מכך הוא זקוק למושג ברור של הצדקה. אחרת, נעשה שימוש בטיעונים וראיות לא עקביים, האופייניים למדעי הפסאוד.

צילומים: iStock - שירונוסוב / גרמלין


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found