הגדרת אסטרונומיה
אסטרונומיה היא הדיסציפלינה העוסקת בחקר גרמי השמיים, המכונים גם כוכבים, עמדותיהם, תנועותיהם וכל מה שקיים בקשר אליהם..
משמעת שלומדת את הכוכבים
זו דיסציפלינה שקיימת עוד מימי קדם, מאז שבן האדם הדרוך על כדור הארץ. תמיד היה זה עניין מיוחד שהיה לאדם לדעת כל מה שנוגע לכוכבים.
הוא חש קסם ותדהמה עמוקים כלפיהם ודוגמא לכך הייתה שמאז התקופות הקדומות ביותר של האנושות הוא היה עסוק בפיתוח אלמנטים שיאפשרו לו ללמוד אותם ולהתקדם כל יום יותר בידע שלו.
עניין פנאטי ועתיק זה של האדם להכרת היקום
גרמי השמיים או האובייקטים האסטרונומיים הם כל ישות פיזיקלית משמעותית המאושרת באמצעות המדע הקיים ככזה ביקום, כגון: השמש, כוכבי הלכת, הירח, האסטרואידים, המטאורואידים, בין היתר.
בינתיים יהיה לנו מושג על קיומו ונתונים על מאפייניו ומקורם מהמידע שמספק קרינה אלקטרומגנטית או כל אמצעי מתאים אחר.
משימתה של האסטרונומיה היא לתאר את החוקים השונים השולטים ביקום וכמובן מכריעים בכל הקשור לשליטה בהתרחשותו ובתנועתו.
התקדמות לאורך זמן
אומנם האסטרונומיה היא מדע מודרני, אך יש לה קשר חשוב עם בני האדם מאז ומתמיד; בדרך זו או אחרת, מאז ימי קדם, לכל התרבויות היה קשר כלשהו עם מדע זה. אריסטו, תאלס ממילטוס, ניקולס קופרניקוס, גלילאו גליליי ואייזק ניוטוןבין השאר היו כמה מהוגי ההוגים הגדולים שהיו אחראים על קידום והעלאתו, כל אחד ברגע ההיסטורי בו היה עליו לפעול.
הקדמה לאסטרונומיה הייתה קוסמוגניה, שהיה ענף בתוך הדתות העתיקות שניסה להסביר את מקור היקום, ובמיוחד קישר אותו לאלמנטים המיתולוגיים השופעים והחשובים באותה תקופה.
בראשית האנושות, אסטרונומיה הצטמצמה לתצפית ולחיזוי של תנועות עצמים הנראים לעין בלתי מזוינת, ללא שום קשר לפיזיקה.
התרבות היוונית הייתה ללא ספק הראשונה שתרמה תרומה רבה לנושא, כגון: הגדרת גודל. מצדה, לאסטרונומיה הפרה-קולומביאנית היו לוחות שנה מדויקים במיוחד.
בין הגילאים XVI ו- XVII היו התקדמות גדולה בנושא והאסטרונומיה, לאט לאט, תתחיל להתקרב לפיזיקה כדי להביא לנו חדשות גדולות וחשובות.
שילוב של טֵלֶסקוֹפּ על ידי גלילאו גליליי זה הביא דיוק ללא תחרות בתצפיות והעלה גם שאלות חדשות בהדרגה למצוא תשובות.
בין השאלות השונות שגילו אסטרונומים, בולטת השאלה שהתגלתה לפני כ -400 שנה, מה שמעיד שכוכב הלכת כדור הארץ מסתובב סביב השמש, אחד הכוכבים הגדולים ביותר.
בינתיים, קופרניקוס, ייזכר ויהלל לנצח באסטרונומיה על תרומתו המצביעה על כך שמרכז היקום אינו על כדור הארץ אלא השמש היא המרכז האמיתי בו.
התיאוריה הנ"ל מכונה הליוצנטריות והידע האסטרונומי שהצליח אותה פותח עליה.
במאה השבע עשרה התקדם גלילאו בנושא רלוונטי, קביעת שלבי הירח, תנועות כוכבי הלכת, עקרון הכבידה, שהוא הכוח השולט בתנועה ביקום שלנו.
מרגע זה האסטרונומיה תגיע להתפתחות נהדרת ותוסיף דיסציפלינות קשורות להמשיך להתקדם בידע. לדוגמא, אסטרונומיה תתפשט לענפים.
גיוון בחקר הנושאים
אסטרונומיה תיאורטית העוסקת בתיאור המבנים המתמטיים הקיימים בתהליכים המתרחשים בקוסמוס, כגון היווצרות גלקסיות, התפתחות הכוכבים ויחסיות. הוא עוסק גם במציאת תשובות לכמה שאלות שעדיין אינן נענות, כמו סוגיית החיים בכוכבי לכת אחרים, אם היא קיימת באמת, אם ישנם עולמות נוספים, מהנפוצים ביותר.
האסטרופיזיקה מצידה חוקרת את הקשר בין חוקים לכוכבים.
הטלסקופ הוא מכשיר אופטי בצורת צינור המאפשר הערכה של חפצים שנמצאים רחוק מאוד ומאז המצאתו הוא היה בעל בריתה הבלתי מותנה של האסטרונומיה שאיתו יצר שותפות שייצרה חידושים רבים.
לקראת סוף המאה XIX נודע שכאשר מתפרקים את אור השמש, ניתן להבחין בהמון קווי ספקטרום ולאחרונה, במאה XX, קיומו של שביל החלב ומגוון חפצים אקזוטיים בלתי צפויים התגלו: חורים שחורים, כוכבי נויטרונים וגלקסיות רדיו.
יש לציין שלמרות שאסטרונומיה היא למעשה מדע שבו אנשי המקצוע המוקדשים למחקרה ומחקריה, האסטרונומים, פועלים בקפדנות אחר השיטה המדעית כדי ללמוד אותה, היא גם מקבלת את השתתפותם של מה שמכונה חובבנים, ומקצה להם קביעת תפקיד, במיוחד בכל הנוגע לגילוי וניטור התפתחותן של תופעות כגון עקומות אור כוכבים משתנות, אסטרואידים, שביטים, בין היתר.
