הגדרת אנטרופיה
אנטרופיה מובנת כסוג של כמות פיזית המחשבת את האנרגיה הקיימת באובייקט או באלמנט מסוים אך שאינה שימושית לביצוע עבודה או מאמץ. אנטרופיה היא אותה אנרגיה שאינה שמישה לפני כניסתו של תהליך תרמודינמי, למשל, העלאת כמות אנרגיה מסוימת למחזור מתגובת אחד או יותר היסודות. לפיכך, במונחים הקרובים יותר ללקסיקון הנפוץ, ניתן לתאר את האנטרופיה כאנרגיה הפנויה לפני תהליך תרמודינמי, אנרגיה שאינה בשימוש ולכן אינה נחשבת שימושית לתהליך כזה.
בתוך התרמודינמיקה או הענף של הפיזיקה החוקרת את התהליכים הנובעים מחימום האנרגיות וההנעה של אלמנטים טבעיים שונים. האנטרופיה מתארת בתוך ענף זה של הפיזיקה כסוג של הפרעה של כל מה שמסודר, כלומר, כנקודת ההפניה או ההפגנה שכאשר לא נשלט על משהו ניתן להפוך אותו ולהפרע אותו. אנטרופיה, יתר על כן, מניחה שמצב של שיווי משקל או הומוגניות נובע מאותו כאוס או הפרעה הקיימים במערכת שלמרות היותה שונה מהמצב ההתחלתי, היא מניחה שהחלקים שווה או מאוזנים כעת.
כאשר אנו מדברים על אנטרופיה, המיוצגת בצורה גרפית על ידי האות S, אנו מדברים על תהליך טבעי בו אלמנטים מאבדים את האנרגיה שלהם או הופכים אותם לאלמנטים חדשים, ומשאירים אחריהם שמץ של פסולת שלא ניתן לעשות בה שימוש חוזר. אם ניקח בחשבון שהמילה אנטרופיה באה מיוונית ומייצגת את רעיון האבולוציה או הטרנספורמציה, נוכל להבין טוב יותר את משמעותה: אנטרופיה היא לא יותר מתופעה שבאמצעותה מתקבל משהו הומוגני מפירוק שיווי משקל ו שחרור אנרגיה שאי אפשר לעשות בה שימוש חוזר.
