הגדרת הבנה
של ה הֲבָנָה הוא ללא ספק אחד מה- היכולות החשובות ביותר שיש לבני האדם מכיוון שבאמצעותו אנו יכולים לדעת ולהבין את הדברים המקיפים אותנו ואת המצבים המתעוררים בחיינו.
במקום זאת, זו מיומנות אינטלקטואלית הכוללת לא רק הבנת מילים או ביטויים אלא גם תפיסה נכונה של המשמעות של, למשל, טקסט.
ואז, מי שיש לו ומפתח יכולת זו באופן עקבי, יוכל להבין ללא בעיות את כל מה שמוצג בפניו.
בינתיים, זה המוח שלנו שיבצע סדרה של פעולות שינטו אותנו להבנת המסרים המופנים אלינו.
בתהליך הלמידה שכל האנשים עוברים אי פעם, בבית הספר, באוניברסיטה או בכל מרחב חינוכי אחר, ההבנה מתגלה כנושא חיוני ורלוונטי ביותר בכל הנוגע לכיבוש מוצלח של כל הידע הניתן לנו.
קריאה, למשל, היא מקור בלתי נדלה של ידע, אך היא תהיה נגישה רק אם נבין אותה כראוי..
רשמית זה נקרא הבנת הנקרא והיא מורכבת מפיתוח משמעויות מהמושגים הרלוונטיים ביותר שהתקבלו מטקסט והקשר שלהם לאחר מכן למושגים שכבר הופנמו.
לא כל האנשים טורחים לקרוא טקסט ולהבין אותו, פעמים רבות הם לומדים אותו בעל פה מבלי לעצור בכל הערכה וזה מן הסתם יקשה על ההבנה. ולא לדבר על האפשרות לזכור את זה לטווח הארוך, כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת אם זה נלמד בעל פה ללא התערבות של הבנת הנקרא.
אם ברמה החינוכית הראשונית והתיכנית, היה מתמקד ברלוונטיות של הבנת הטקסטים, התלמידים לא רק יבינו את הנושאים והנושאים טוב יותר, אלא גם הידע יימשך.
במקרים מסוימים ניתן לגלות את האדישות שהתלמיד מגלה לעיתים, אך יש גם אחריות של אלו המפתחים את התוכניות המטילות קריאה צפופה ולא מושכת עבור התלמידים.
