הגדרת מצב ייצור
זה של מצב ייצור הוא מושג נוכח ומסוים של התיאוריה המרקסיסטית.
מצב בו מיוצרים סחורות ושירותים הדרושים לחיי אדם
ה מרקסיזם או תיאוריה מרקסיסטית הוא השם שניתן לסדרה של רעיונות ותורות פילוסופיות בעלות אופי פוליטי שהוצעו וקודמו על ידי הפילוסוף הגרמני קרל מרקס.
על פי חזונו של מרקס, אופן הייצור מייעד את דרך חברתית בה מייצרים, מייצרים את הסחורות והשירותים הנחשבים הכרחיים לחיי בני האדם.
בינתיים, מצב הייצור ישלב, מצד אחד, את כוחות ייצור , המיוצג על ידי כוח האדם האנושי ועל ידי הידע הטכנולוגי של אמצעי הייצור כגון כלים, מכונות, חומרים, בין היתר.
וה יחסי ייצור הכוללים בעלות, כוח ושליטה על ידי המחזיקים במשאבי הייצור.
עבור מרקס סגל הייצור והיחסים החברתיים היו שני מצבים בסיסיים ומבדלים של בני אדם.
כדי שאדם ישרוד בחברה, הוא זקוק לו לצרוך, ואילו הצריכה מרמזת על ייצור ודווקא בשלב זה מי שצורך עם מי שמייצר בא יחד.
מאידך, סבר מרקס כי הסדר החברתי קשור קשר הדוק עם אופן הייצור הקיים בחברה המדוברת וגם עם חלוקת ההכנסה והצריכה עצמה.
אופן ייצורו יספר לנו רבות על חלוקת העושר והצריכה הקיימים באותה חברה.
לגבי מבנה החברה, זה לא יהיה ביחס לגברים, לרעיונות שלהם, למדינה, אפילו לא לחוק, אלא זה יהיה אופן הייצור שיקבע את מאפייני ומבנה הקהילה.
דרכי הייצור לאורך זמן: סוציאליזם לעומת קפיטליזם
בינתיים, אם אופן הייצור ישתנה, משהו שעלול להתרחש כאשר כוחות הייצור יתעמתו עם היחסים, הכל ישתנה, פוליטיקה, כלכלה, דת, אמנות, תרבות, בין היתר, וזה יפנה את מקומו למהפכה.
בימי קדם, עוד בתקופות הפליאוליתיות והניאוליתיות, כאשר ארגונים חברתיים החלו לצוץ, כוח הייצור היה מינימלי, ואילו הבעלות על האמצעים היצרניים הייתה שייכת לכולם וחלוקת הייצור שבוצעה מהם היא נטתה לשוויון ואיזון; רק סיפוק הצרכים חיפש.
ומצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שבאותם זמנים גברים שיתפו פעולה זה עם זה, מכיוון שהם חיו מדייג, התכנסות או ציד, ומה שהשיגו מפעילויות אלה חולק בדרך כלל עם הקהילה אליה הם השתייכו.
בתקופות אלה, נשים מילאו תפקיד מהותי מאחר שהיו אחראיות על חלוקת המופק ולכל מקרה הייתה להן רלוונטיות פוליטית וכלכלית, מה שהוליד את מה שמכונה מטריארכיה.
עם חלוף המאות וההתקדמות שחלה בכל התחומים, הוטלה המערכת הקפיטליסטית ואיתה הופיעו העובדים בתשלום שאינם בעלי אמצעי הייצור, ואילו אלה שייכים לידיים פרטיות, שהן אלה ש עובדים אלה יספקו את שירותיהם תמורת משכורת וייצרו סחורות עם אמצעי הייצור שלהם.
הסוציאליזם התגלה כהפך מהקפיטליזם, הוא קידם כי חלוקת העושר תהיה שוויונית יותר ושלא הייתה בעלות פרטית על אמצעי הייצור, רק בדרך זו ניתן לנטרל את האי-שוויון החברתי שהקפיטליזם מייצר באופן טבעי.
באופן כלשהו מציע הסוציאליזם לחזור לאותן צורות יוזמות של הפלאאולית והניאוליתית, שם שיתוף פעולה ועזרה בין כולם שררו ואמצעי הייצור לא היו של אליטה אלא של הקהילה כולה שהשתמשה בהם בכדי לספק את צרכיהם ולקיים.
הרמוניה במערכות יחסים הייתה מציאות בתקופות אלה ולא היה, כמו בקפיטליזם, ניצול של האדם כלפי אדם אחר, רק מה שהיה נחוץ לכולם הופק ולא שום דבר אחר.
