הגדרת התנהגותיות
זה ידוע בתור ביהביוריזם עכשווי שבתוך הפסיכולוגיה פותח לראשונה הפסיכולוג ג'ון ב. ווטסון לקראת סוף המאה ה -19 וזה מורכב משימוש בנהלים ניסיוניים למהדרין לחקר התנהגות אנושית נצפית, כלומר פשוטה ופשוטה. התנהגות שאדם מציג ויעשה זאת על ידי הבנת הסביבה של זה כמערכת של גירויים-תגובות.
מקור הזרם הזה, שאינו נחשב כאסכולה, אלא סוג של אוריינטציה קלינית, ניתן למצוא במה שמכונה אסוציאיזם שהציעו הפילוסופים האנגלים, בפונקציונליזם ובתורת האבולוציה של דרווין, שכן אלה שהוזכרו. החזיק תפיסת הפרט כאורגניזם המתאים את עצמו לסביבה הנוגעת בו.
כשהביהביוריזם התגלה, חיפשתי במהירות למזער ולעקור את סוג המחקר המופנם של תהליכים נפשיים, רגשות ורגשות ששררו עד אותו רגע והחלפתי אותו לימוד אובייקטיבי של התנהגות אנושית ויחסיהם עם סביבתם באמצעות שיטות ניסיוניות. השלכה בולטת עוררה התנהגותיות בעקבותיה. מכיוון שזה בעיקר קידם את הקשר בין מחקר בבעלי חיים ובני אדם לבין הגישה של פסיכולוגיה עם מדעי הטבע כגון פיזיקה, כימיה וביולוגיה.
לכן, ניתן לומר כי ביהביוריזם תרם שלוש תרומות בסיסיות לפסיכולוגיה של ימינו, מצד אחד גילה שהאדם מושפע בהחלט מתנאי הגירוי, פופולרי את השימוש בשיטת הניסוי לחקר מקרים בודדים והדגים בצורה אמינה כי ביהביוריזם הוא זרם שימושי לשימוש בעת פתרון בעיות מעשיות העולות בפסיכולוגיה.
כמו כן, התנהגותיות תציג את מושג רפרטוארים בסיסיים של התנהלות, כמבנה הראשי להסבר ההתנהגות האנושית. עבור מודול זה, תהליך הלמידה המתרחש לאורך ההיסטוריה האישית הוא מצטבר והיררכיהמשמעות היא שההתנהגויות הנלמדות נוטות להצטבר עם הזמן והן מאורגנות באופן שלחלקן תהיה עדיפות על אחרים.
בין האישים שהיו המפתח במחקר והתפתחותו, בנוסף לווטסון הנ"ל, אנו מוצאים איוון פטרוביץ 'פבלוב, בורוס פרדריק סקינר ואלברט בנדורה.
