הגדרת אושר
אושר הוא אחד מהרגשות הרבים והקובעים שחווים בני אדם בחיים אלה וקשורים בתחושת מימוש, שמחה, הנאה והגשמה..
כמו בכל הרגשות, גם לאושר יש הסבר פיזיולוגי, תוצאה של פעילות עצבית נוזלית בה גורמים פנימיים וחיצוניים מתקשרים זה עם זה, ומגרים את המערכת הלימבית, שהוא אחד שמורכב ממספר מבני מוח כמו: התלמוס, ההיפותלמוס, ההיפוקמפוס, האמיגדלה, המחיצה, הקורפוס קלוסום ומוח התיכון ועליהם נשענת פונקציית התגובה לגירויים הרגשיים הדורשים זאת. במובן זה, בולטת ההשתתפות של חומרים מסוימים, כגון דופמין, נוירוטרנסמיטר המעורב ברוב התופעות המייצרות הנאה, כמו אושר ותגמול עצמו. זו הסיבה שתרופות מסוימות הפועלות על מעגלי מוח המחוברים על ידי דופמין קשורות לרווחה, כפי שקורה לרוב התרופות האנטי-דיכאוניות המודרניות.
בינתיים, אושר זה לא אותו דבר עבור כולם וזה בגלל שכל בני האדם הם ייחודיים ובלתי חוזרים, מה שמוביל אותנו לשאיפות, שאיפות ומטרות שונות בחיים, שיהיה להם הרבה מה לעשות עם ההישג או הסוף אליו אנו בני האדם נוטים, וזה לא אחר מאשר להשיג, במה שאנחנו עושים ויחד עם הסביבה האפקטיבית שבחרנו, האושר.
אז זה יהיה בגלל ההבדלים האופייניים למין האנושי, עבור חלקם, למשל, להתחתן עם האדם שהם אוהבים שווה ערך לאושר, אך עבור אחרים זה לא מרמז על אושר, ואם כן, לצאת למסע אל חלקם יעד שתמיד ייחל אליו. וגם בעקבות אותה דרך, ישנם אנשים שמחים לחיות חיים ללא הרבה זעזועים ושינויים, מצד שני, ישנם אחרים המאמינים שחיים שגרתיים ללא רגשות או אדרנלין שקולים לקיום מתוסכל, הגורם העיקרי של אומללות. כמו שאומרים.
מכאן נובע כי אושר הוא תהליך פנימי אשר יהיה תלוי יותר באידיאלים החיים שיש לנו והצענו, ולא במוסכמה חברתית שהטילה החברה בה אנו חיים וזה ניכר מאוד על בסיס שזה משמח אותי, יכול ואינו צריך לשמח את מי שיש לי לצדי. סתירה לכאורה זו מתרחשת בכל קנה המידה של הקיום האנושי, מהעולם הפנימי של כל בן אנוש, דרך זוגות, משפחות גרעיניות, קהילות קטנות ואפילו מדינות. בהקשר זה תופעות כמו פילנתרופיה, אלטרואיזם או אמונה נחשבות לכלים המבקשים בסופו של דבר להשיג אושר אישי בחיפוש אחר אושרם של אחרים, אולי אחד המסלולים הנאצלים ביותר במובן זה.
עם זאת, זהיר להבדיל בין שמחה לאושר, מכיוון שמניחים כי אושר דורש סובלימציה רציונלית של רגשות. לפיכך, חיה יכולה להיות מאושרת או מאושרת, אך קשה לקבוע אם היא מאושרת. מצד שני, בן אנוש יכול להיות עליז ומאושר כאחד, או עליז אך עדיין לא מאושר.
בכל מקרה, ראוי להכיר בכך שאושר לא יהיה תלוי רק בשאיפות הגדולות שאדם יכול לממש, אלא בדברים הקטנים מיום ליום, כמו גם בפתרון ההיבטים היומיומיים המתעוררים כאתגרים זעירים. יתרום גם לשמח אדם פחות או יותר. המציאות, רחוקה מלהוות מכשול קבוע להשגת אושר על פי הערכות סובייקטיביות, מהווה אולי כלי מפליא להשגת מטרת חיים זו אליה שואף כל פרט, באופן מותאם אישית או מטעם הקהילה ממנה הוא חלק.
