הגדרת המשפט האזרחי
המשפט האזרחי הוא אולי אחד מענפי המשפט החשובים והמקיפים ביותר מכיוון שהוא זה שמקבץ את כל הכללים, התקנות והחוקים הקיימים סביב מערכות היחסים והקשרים שאזרחים ואישים אזרחיים יכולים להתקשר בהם במהלך חייך כחלק מ חֶברָה.
זה חיוני להזמנה וארגון של קהילה מכיוון שהיא קובעת תקנות רבות הקשורות, למשל, לקשר משפחתי, נישואין, עבודה וכו ', גבולותיה ויתרונותיה.
אפשר היה להבין זאת במילים אחרות כסוג התקנות והנורמות שמעוניינים באדם כישות חברתית שהיא חלק מקבוצה מורכבת יותר של אנשים ואיתם הם מקימים סוגים שונים של קישורים.
בשל מורכבותם של רבים מהקשרים החברתיים הללו, מטרתו העיקרית של המשפט האזרחי היא לקבוע סדר ההופך קשרים אלו לוגיים, מאורגנים והגיוניים ככל האפשר על מנת לשלוט בחברה ולחקוק במקרים של צורך.
מקורו של המשפט האזרחי נמצא בתרבות הרומית של העת העתיקה, שכן הרומאים הם שטבעו את המושג ius civile, תקנה משפטית שהתייחסה אך ורק לאזרחי רומא והייתה באופוזיציה ל- ius naturale, שהתייחס לאזרחים רומאים אך גם זרים. ה- ius civile כלל בתחילה הן את כללי המשפט הציבורי והן את כללי המשפט הפרטי. לאחר מכן בוטל ה- IUS Civile בענפים משפטיים אחרים והמשפט האזרחי הוגבל אך ורק לתחום הפרטי של יחסים חברתיים.
ענף משפט זה עוסק ביחסים בין יחידים ובמקביל, ביחסים שלהם עם המדינה.
באשר לתוכנו, המשפטנים מאשרים שיש לו תוכן שיורי, במובן זה שהוא כולל את כל מה שאינו מוסדר במפורש על ידי צו מיוחד, כלומר כל מה שאינו נכלל בענף אחר של החוק, נמצא במסגרת של המשפט האזרחי.
המשפט האזרחי עוסק, למשל, באחריותם, בחירויותיהם ובסמכויותיהם של הורי המשפחה, בזכויותיהם של אנשים שמתחתנים, בזכויות הילד או אנשים הנחשבים כבלתי מסוגלים להסתדר בעצמם וכו '. ציר אפשרי נוסף שעוסק המשפט האזרחי הוא כל הנוגע לירושה והעברת נכסים, נתונים הנחוצים להקמת ארגון בנוגע לרכושם או מורשתם של אנשים שמתו.
בכל הנוגע לביטוי שלה, ישנם ארבעה תחומים שונים:
1) אישיות, המתייחסת לאדם כנושא חוק,
2) המשפחה, המתייחסת לאחריותם של יחידים במשפחה (למשל עניינים הנוגעים לסמכות הורית, לאפוטרופסות או למשטר הכלכלי של הנישואין),
3) מורשת, המתייחסת למטלטלין ונכסים, יחסים כלכליים בין יחידים או זכויות אינטלקטואליות
4) ירושה, הכוללת סוגיות הקשורות לצוואה בצורותיה השונות או ירושה לגיטימית של היורשים.
יחד עם זאת, החוק האזרחי מאפשר לאדם להתארגן בתחומי החברה על ידי ביצוע פעילויות רווחיות ללא כוונת רווח ויצירת חברות מסוגים שונים.
החוק האזרחי נועד להגן על הרצון האנושי במסגרת החוקיות
מעשה משפטי מובן כחקר הרצון האנושי המכוון לחוקי. במילים אחרות, כדי שהרצון האנושי יוכר כחוק, יש צורך במערכת חוקים כדי להגן עליו, אחרת הרצון האמור נשאר בגברים.
